בש"פ 1919-23 בש"פ 1919-23

לפניי עררים הדדיים, אשר הוגשו על ידי מר אורן קובי (להלן: הנאשם), מזה, ומדינת ישראל (להלן: המדינה), מזה, נגד החלטה שדחתה שלוש בקשות שהגישו הצדדים לבית המשפט קמא (להלן: הבקשות ו- ההחלטה, בהתאמה). עניינן של הבקשות, וכנגזר מכך גם של ההחלטה, במגבלה שהוטלה על הנאשם כאחד מתנאי השחרור לחלופת מעצר, האוסרת עליו לעסוק בתחום הנדל"ן (להלן: המגבלה על עיסוק בנדל"ן או המגבלה). הנאשם מבקש כי המגבלה על עיסוק בנדל"ן תוסר, ואילו המדינה טוענת כי המגבלה האמורה הופרה על ידי הנאשם בפרסומים שונים שפורסמו ביוזמתו מהם עולה כי חזר לעסוק בנדל"ן (להלן: הפרסומים). לאור זאת ביקשה המדינה כי הנאשם יוחזר למעצר בפיקוח אלקטרוני, כי תחולט ההפקדה העצמית שהפקיד וכי תינתן הוראה על הסרת הפרסומים.

לאחר ששמעתי באריכות את טיעוני הצדדים, והבהרתי להם את עמדתי, הם נתנו את הסכמתם להסדר שהוצע על ידי, כדלהלן:

א.ערר הנאשם (בש"פ 1919/23) נדחה, והמגבלה על עיסוק בנדל"ן תיוותר על כנה. ערר המדינה (בש"פ 2068/23) יתקבל באופן חלקי, כמפורט בהמשך.

ב.מובהר בזאת כי המגבלה אוסרת על הנאשם לעסוק בכל פעילות עסקית הנוגעת לנדל"ן. איסור זה חל לא רק על ביצוע עסקאות מכירה או קנייה של נכסי נדל"ן, אלא על כל פעילות עסקית בתחום זה, לרבות שיווק של נכסי נדל"ן, ותיווך בעסקאות נדל"ן, ובכלל זה ייצור 'לידים' (lead generation) שעניינם נדל"ן, ומכירתם.

ג.על הנאשם להביא להסרה מהמרשתת של כל הפרסומים הנוגעים לחזרתו לעסוק בתחום הנדל"ן, להנחת דעת המדינה.

ד.מתוך ההפקדה העצמית שהפקיד הנאשם להבטחת תנאי שחרורו יחולט סכום של 50,000 ש"ח בגין הפרסומים, מחמת היותם הפרת המגבלה. מחצית מן הסכום תחולט באופן מיידי, ואילו המחצית השנייה תחולט ככל שלא יוסרו הפרסומים בהתאם לאמור בס"ק ג' עד ליום 5.4.2023.