פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
192/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. יצחק שלמה
2. ברוך אברהם
בקשה להארכת מעצרו של המשיב 2 עד
תום ההליכים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ' בטבת התשע"ב
(15.01.12)
בשם המבקשת:
עו"ד דפנה שמול
בשם המשיב 2:
עו"ד מוטי אזולאי
החלטה
(לעניין משיב 2 ברוך אברהם)
א.
בקשה להארכת מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים, מיום 15.1.12 או עד למתן פסק דין בת"פ 25740-04-11, המוקדם מביניהם. מעצר המשיב 1 הוארך בהסכמה ביום 12.1.12.
רקע והליכים
ב.
כתב האישום (מיום 15.4.11) מייחס למשיב (יליד 1960), בתשעה עשר אישומים, עבירות של התפרצות לדירה, היזק בזדון, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרעה לשוטר, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, וכן התנגדות למעצר; והכל בפרק הזמן שבין התאריכים 6.3.11 ועד ה-3.4.11. דפוס הפעולה בכל אותן פריצות, על פי הנטען, התבסס על הגעה לדירה בשעות הבוקר או הצהריים, פריצת דלתותיה באמצעות מכשיר לפיתה, וגניבת פריטים שונים. במרבית המקרים, על פי הנטען, נכון ליום הגשת כתב האישום, טרם הוחזר הרכוש לבעלים השונים.
ג.
עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב וחברו עד תום ההליכים ונטען לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות, בין היתר, בהתבסס על כלי הפריצה שנתפסו, דו"חות מז"פ, איכונים ועוד. כן נטען, לקיומה של מסוכנות העולה מטיב העבירות, ריבוין, תחכומן ותוצאותיהן. צוין, כי למשיב 2 כ-16 הרשעות קודמות, כולן בעבירות התפרצות, אשר אחת מהן כוללת כ-81 עבירות התפרצות. כן צוין, כי ריצה בעבר תקופות מאסר ממושכות ותלוי כנגדו עונש מאסר על תנאי; וכי שתק בחקירתו.
ד.
הדיון בעניין המעצר עד תום ההליכים נדחה מיום 15.4.11 לשם צילום חומרי החקירה. ביום 1.5.11 ביקש בא כוח שני הנאשמים לדחות את הדיון לצורך צילום התיק וגיבוש חלופת מעצר והוא נקבע ליום 11.5.11. ביני לביני שוחררו בא כוח הנאשמים והסנגוריה הציבורית מייצוגם. מונה סנגור אחר ושמיעת התיק נדחתה. ביום 12.5.11 נשמעו טענות הצדדים לעניין המעצר, והמשיב 2 טען, כי אין ראיה הקושרת אותו למיוחס לו. נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה (אף אם ברף שונה לגבי כל אחד מן הנאשמים). על החלטה זו הוגש ערר. ביום 27.6.11 דן בית המשפט המחוזי (סגנית הנשיא יפה כ"ץ) בערר ודחה אותו.
ה.
ביום 15.4.11 הוקרא כתב האישום והתיק הועבר לבית משפט השלום באשקלון, נקבע ליום 5.5.11, נדחה לשם הסדרת הייצוג, ונקבע למענה מפורט לכתב האישום ליום 17.5.11. בהמשך נטען, כי טרם נתקבל כל חומר החקירה והדין נדחה. ביום 9.6.11 כפרו המשיב 2 וחברו באשמתם ונקבעו שמונה מועדים לדיון בין התאריכים 19.12.11-30.10.11. בדיון האחרון נקבעו שבעה מועדי הוכחות נוספים עד ליום 29.12.11. במהלך חודש ינואר נערכו עד כה ארבעה דיונים, האחרון בהם ב- 12.1.11, וכרגע קבועים המועדים 16.1.12, 19.1.12 ו- 29.1.12, האמורים להביא לסיום הדיונים לרבות סיכומים, נאמר על ידי בית המשפט כי במידת הצורך ייקבעו מועדים נוספים, ובית המשפט אף ביטל יום מילואים שנקבע לו לשם כך.
הבקשה והדיון
ז.
נטען כי נוכח ריבוי העבירות, חומרתן, הנזק שנגרם למתלוננים ותחכומן, אין להפיג את הסיכון הנשקף מן המשיב 2 וחברו, בין היתר, נוכח עברם הפלילי. באת כוח המדינה ציינה כי ההליכים מתקדמים יפה והתיק קרוב לסיומו בפני השופט הבכיר נחמיאס.
ח.
עו"ד אזולאי הסכים כי ישנה התקדמות טובה, אך נטען כי דווקא נוכח התאריכים הקרובים וההתקדמות אין מקום ל-90 ימי מעצר, ודי ב-30 יום. לאחר שיג ושיח הצהיר עו"ד אזולאי כי יסכים להארכת 60 יום, ואם יורשע המשיב 2 (המקוה לזיכוי) יסכים להארכה נוספת.
ט.
בנסיבות אלה אמש ציינה באת כוח המדינה כי יווצר חוסר איזון בין המשיבים, אך הותירה לשיקול דעת.
י.
תפקידו של בית המשפט בתיק זה הוא כידוע בקרת ההליך, ההליך במקרה דנא, מתנהל לעת הזאת כסדרו, בכל הכבוד. ציינתי באולם כי אם יורשע המשיב 2- ואיני נוטע כל מסמרות, כמובן - יהא צורך בזמן לפרשת גזר דין. בסופו של יום יוארך מעצרו של המשיב בהסכמה ב-60 יום, מתוך תקוה לסיום המשפט עד אז, וככל שתהא הרשעה, יוארך המעצר בהסכמה שנרשמה מעלה בעקבות בקשה שתוגש, ולעניין זה אין בכך איפוא כדי ליצור חוסר איזון של ממש עם משיב 1. לעת הזאת, כאמור, הארכה ב- 60 יום החל מיום 15.1.12, או עד למתן פסק דין בת"פ 25740-04-11 בבית משפט השלום באשקלון, לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ' בטבת
התשע"ב (15.1.2012).
ש ו פ ט