בש"פ 1929/02 יוסי אפריאט נ. מדינת ישראל

בא-כוח המדינה טען לפניי, בהגינותו כי-רבה, כי נתקשה למצוא הבדל מכריע בין עניינם של העוררים לבין עניינם של אחרים הנאשמים עימהם בצוותא-חדא באותו כתב-אישום - הנאשם גרינשטיין והנאשם חדד - שאותם אחרים הותר להם לצאת לעבודה ואילו מן העוררים נמנעה אפשרות זו. בנסיבות אלו, כך טוען בא-כוח המדינה, ראויים הם העוררים כי תיבדקנה אפשרויות להיתר אשר יינתן להם לצאת לעבודה. בא-כוח המדינה מוסיף וטוען עם זאת, כי ההצעות שהועלו עד כה אינן נראות ראויות בעיניו. יתר-על-כן: בא-כוח המדינה מוסיף עוד וטוען, כי בשים-לב לעבודתם של העוררים אפשר יהיה קושי - אולי אף קושי רב - לעשות הסדר מתאים, ולעניין זה, למותר לומר, שומרת המדינה על זכויותיה לטעון טענות לפני בית-המשפט. ליסוד זה של הפליה אוסיף מצידי כי הנזק לפרנסתם של העוררים, כעולה מן הנספחים שלפניי, נזק חמור הוא ביותר, ודומה שגם שיקול זה יש להביא במניין.

אני מחליט איפוא לקבל את הערר, ואני מחזיר את הדיון לבית-המשפט קמא לבירור בקשתם של העוררים כי יינתן להם היתר בפיקוח ראוי לצאת לעבודה, הכל כפי שיקבע בית-המשפט.

היום, כ"ב באדר תשס"ב (6.3.2002).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02019290. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il