בש"פ 193/13 מחמד אטרש נ. מדינת ישראל

1.

מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (מ"ת 30099-12-11, כב' השופט ר' כרמל ), לפיה נדחתה בקשת העורר להקל בתנאי שחרורו באופן שיותר לו לצאת לעבודה כרואה חשבון.

ברקע – הגשת כתב אישום נגד העורר ו-11 נאשמים נוספים. הם הואשמו בעבירות של פעילות בארגון טרור. בקשת המדינה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו – נדחתה, בשל קשיים ראייתיים. חלף זאת שוחרר העורר למעצר בית מלא. בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי בהחלטה נשוא הערר הוגש גם חומר חסוי.

2.

לאחר שמיעת הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל באופן שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לשמיעת הבקשה מחדש. שמיעת טענות הצדדים ביססה את המסקנה כי מוטב שבית המשפט המחוזי ישקול את העניין גם לנוכח התפתחויות שהתרחשו לאחר הדיון. אבהיר, תוך הצגת שלוש נקודות:

א.לבית המשפט המחוזי הוגש, כאמור, חומר חסוי. אולם המדינה טענה כי היא איננה רוצה להגיש את החומר בפני מותב זה במסגרת הערר. המשמעות היא כי יש לשקול מה היה מחליט בית המשפט המחוזי לו החומר לא היה מוגש. מלאכה זו – עדיף שתיערך על ידו לנוכח תוכן ההחלטה. ברם אין זה הנימוק היחיד.

ב.נטענו טענות שונות, בצורה לא ברורה, מה עלה בגורלם של הנאשמים האחרים בכל הקשור למעצרם או שחרורם. אף נטען כי חלק מהם שוחררו אתמול על ידי בית משפט זה, במסגרת בקשה להארכת מעצר מעבר ל-90 יום. כך או כך, ייתכן שהשוואת מצבו של העורר לנאשמים אחרים ששוחררו עשויה להוות כלי עזר להכרעה בבקשה.

ג.באת כוח המדינה התייחסה להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2012, שבה הורה בית המשפט על הידוק תנאי השחרור של הנאשמים לרבות העורר, באופן שלא יותר להם לקבל מבקרים למעט בני משפחה מדרגה ראשונה. מהחלטה זו עולה כי היא ניתנה בשל החששות נגד חלק מהנאשמים. לא ברור חלקו של העורר בעניין החששות הללו, והצדדים היו חלוקים בנושא. מעבר לכך, החלטה זו התבססה על חומר חסוי שהובא לעיונו של בית המפשט המחוזי.

3.

כוחם המצטבר של עניינים אלה הובילַני למסקנה כאמור כי יש להורות על המשך הדיון בפני בית המשפט המחוזי. יצוין כי הסנגורית טענה שלנוכח דברי התובעת אין לה התנגדות לכך שהבקשה תידון על יסוד זה שעורר יעבוד רק במשרד ולא במפעל. על בסיס אותו היגיון, ניתן לשקול קבלת הבקשה באופן חלקי, כך שיותר לעורר לעבוד יום עבודה מקוצר ולא בפריסת שעות כפי שביקש.

אין בכל האמור כדי להביע עמדה בדבר גורלה של הבקשה, אלא מדובר רק בהכוונה לבית המשפט המחוזי לשקול שיקולים נוספים כחלק ממכלול התמונה שמוכרת לו היטב.

4.

הערר מתקבל, באופן שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר ישמע את הצדדים תוך התייחסות לנקודות שהועלו לעיל, ויחליט האם להותיר את החלטתו הקודמת על כנהּ או שמא לשנותה.