בש"פ 1957/11 מדינת ישראל נ. פלוני

ערר על החלטת כב' השופט רון שפירא מיום 9.3.11, לפיה התיר למשיב להשתתף במסיבת יום הולדת של בנו בן השלוש, מסיבה שתיערך אי"ה מחר בגן הילדים ברחוב לאון בלום 60 חיפה.

קצפה של העוררת יצא על החלטה זו, באשר המתלוננת בעבירות המין המיוחסות למשיב, מתגוררת ברחוב לאון בלום 64. ולא רק זאת, אלא שאחותה של המתלוננת אף היא נמצאת בגן הילדים בו נמצא בנו של המשיב. וזאת יש לדעת, כי המשיב שוהה במעצר בית בעיר בני ברק, ומכאן חששה המובן של העוררת כי נוכחותו של המשיב בקרבת מקום למתלוננת תפגע במצבה הנפשי.

אכן, מן המפורסמות הוא כי בתי המשפט לוקחים בחשבון את המצב הנפשי של מתלונן בעבירות מין. שיקול זה אף עשוי להכריע את הכף בשאלה של מעצר עד תום ההליכים וקיימת פסיקה ענפה בנושא.

אלא שהשאלה שבפנינו מצומצמת וממוקדת עד מאוד, והתשובה לכך נמצאת בכלל הידוע "ברי ושמא ברי עדיף". אם יאסר על המשיב להיות נוכח במסיבת יום ההולדת של בנו בן השלוש, ברי כי יחמיץ את המסיבה לדאבון הלב של המשיב ושל בנו. אם תיוותר החלטת השופט שפירא על כנה, שמא אולי תתרחש היתקלות חזיתית עם המתלוננת. אלא שבמקרה דנן, דומני כי השמא הוא רחוק. ראשית, יש להניח כי המתלוננת לומדת בשעות הגן. שנית, מתברר כי אמה של המתלוננת יודעת על כך שמחר אמורה להתקיים מסיבת יום ההולדת של המשיב, ויש להניח כי תעשה למניעת מפגש כאמור (מתברר כי אמה של המתלוננת פוגשת כמעט מידי יום ביומו את זוגתו של המשיב). ואם לא די בכל אלה, אני מוסיף ומורה כלהלן:

1.

המשיב לא ירד מהמכונית לגן הילדים אלא לאחר שבת זוגתו הלכה ובדקה כי "השטח נקי".

2.

לאחר שנמצא כי "השטח נקי" המשיב ילך לגן הילדים וישהה בו אך ורק בזמן שבו תערך מסיבת יום ההולדת לבנו אך לא יותר מאשר בין השעות 10:00 עד 11:30.

3.

היה ולמרות כל אמצעי הזהירות הננקטים בזה, תגיע המתלוננת לגן הילדים או לסביבתו ויהא מפגש כלשהו, ולו גם קשר עין, בין המתלוננת למשיב, יעזוב המשיב את המקום.

בכפוף לאמור לעיל הערר נדחה.