בש"פ 1957-24 בש"פ 1957-24

1.לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' מיכליס) מיום 4.3.2024 במ"ת 226422-01-24, בה קבע בית המשפט המחוזי שישנן ראיות לכאורה הקושרות את העורר למיוחס לו בכתב האישום, כי ישנה חולשה מסוימת ביכולת לייחס לו מעשה ספציפי, וכי בנסיבות אלה יש מקום לבחון בכובד ראש את אפשרות המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני. לצורך כך, הפנה בית המשפט את העורר לקבלת תסקיר של שירות המבחן. כן קבע בית המשפט דיון נוסף בתסקיר ליום 28.3.2024. המשיבה הגישה בקשה לדחייה על הסף של הערר, וזאת מאחר שמדובר בערר על החלטת ביניים ולא על החלטתו הסופית של בית המשפט המחוזי ביחס למעצרו של העורר עד תום ההליכים.

ככלל, בית המשפט איננו נוהג להידרש לערר על החלטות ביניים וזאת מטעמים של יעילות, ומאחר שייתכן שאחרי שתתקבל ההחלטה הסופית בעניינו של העורר לא יהיה עוד צורך לדון בערר. אכן ישנם חריגים לכלל הזה, שחלים בעיקר כאשר ישנה טעות ברורה בהחלטת הביניים של בית המשפט המחוזי או כאשר ההחלטה גוזרת את דינו של העורר למעצר לתקופה ארוכה וזאת שלא לצורך.

2.לאחר שעיינתי בערר על נימוקיו ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי, אינני סבורה כי המקרה דנן הוא אחד המקרים שבו יש לאפשר לעורר לערור על החלטת הביניים של בית המשפט המחוזי, ויש להמתין להחלטה שתינתן על ידי בית המשפט בדיון ביום 28.3.24. הטעם לכך הוא מאחר שאני סבורה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לשלוח את העורר לקבלת תסקיר של שירות המבחן בטרם תינתן החלטה לגוף העניין בעניינו, איננה החלטה המהווה טעות ברורה שיש הכרח להתערב בה כבר בשלב זה.

יתרה מכך, כפי שצוין לעיל, בית המשפט המחוזי ישוב ויידרש לעניינו של העורר בעוד פחות משלושה שבועות, ויש לקוות שבמועד זה יינתן תסקיר של שירות המבחן ובית המשפט יקבל החלטה סופית ביחס לעורר, שהעורר יהיה רשאי לערור עליה אם יראה לנכון.

לכן, לאור כל האמור לעיל, הערר נדחה.