פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1965/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
שמעון זריהן
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –
מעצרים), התשנ"ו-1996, בת.פ.ח. 1028/04 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
תאריך הישיבה: ה' באדר
תשס"ו (5.3.2006)
בשם המבקשת: עו"ד דניאלה
ביניש
בשם המשיב: עו"ד משה
שרמן
החלטה
1.בכתב אישום שהוגש בסוף חודש ינואר 2004 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, יוחסו למשיב עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ורצח. נטען, כי הוא קשר עם אחר – יהונתן אלזם ז"ל (להלן: "אלזם") לרצוח את חנניה אוחנה בחניון ביתו. את זממם ביצעו השניים, כך על פי גרסת המדינה, בתאריך 5.3.03, בשעת בוקר, שעה שאוחנה נכנס למכוניתו.
2.בחודש נובמבר 2005 הורשע אלזם, שמשפטו התנהל בנפרד, בעבירות שיוחסו לו, והוא היה אמור להעיד מטעם המדינה במשפטו של המשיב. ברם, בלילה שבין ה-12 ל-13 בדצמבר 2005 נמצא אלזם מחוסר הכרה בתאו, ובהמשך נקבע מותו.
בעקבות כך עלה חשד שמותו של אלזם לא נגרם בדרך הטבע, ועל כך נפתחה חקירה שמטרתה, כך נראה, להכשיר את אמרותיו של אלזם כראיות קבילות במשפטו של המשיב, מכוח סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1970.
מאז נפטר אלזם עתרה המשיבה שלוש פעמים להארכת מעצרו של המשיב, מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ובית משפט זה נעתר לה. בבקשה שבפני עותרת המשיבה להארכת מעצר נוספת (התשעית במניין), ולכך מתנגד נמרצות בא-כוחו של המשיב, עו"ד שרמן.
3.שתיים הן הסוגיות המתעוררות בתיק זה. הראשונה, מקורה בכך שמאז הוגש כתב האישום חלפו למעלה משנתיים, ולאורך כל התקופה הזו היה נתון המשיב במעצר. הסיבה העיקרית לשיהוי הממושך, אפשר אף בלתי-נסבל, בהליכים בעניינו של המשיב, נבעה מההמתנה לסיום משפטו של אלזם. ברם, דווקא לנוכח הזיקה ההדוקה בין שני ההליכים, צריך היה לעשות מאמץ לסיים את עניינו של אלזם בהקדם, ונראה כי הדבר לא התאפשר עקב יומנו העמוס של בית המשפט המחוזי.
לפיכך, ובנסיבות רגילות, נראה כי הגיעה השעה לקבוע שיש להעדיף את זכותו של המשיב לחירות, על פני שיקולים אחרים המחייבים את מעצרו, וכך הייתי עושה לולא הסוגיה האחרת עליה אני מצווה לתת את הדעת. עתה עוד אין ספק כי מותו של אלזם לא היה מוות טבעי, והתשובה לשאלה אם יד נעלמה גרמה זאת, היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על משפטו של המשיב. לעניין זה, פורטו בפני, במעמד צד אחד, מהלכי החקירה שבוצעו עד כה ואלה המתוכננים, וכל שאוכל לומר הוא כי שוכנעתי שלפחות בשלב זה יש לאפשר למשטרה להשלים את החקירה בעוד המשיב נתון במעצר.
לפיכך, אני נעתר לבקשה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב עד ליום ב' בניסן תשס"ו (31.3.06), או עד לסיום ההליכים בתפ"ח 1028/04, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, ז' באדר תשס"ו
(7.3.2006).
ש ו פ ט