בש"פ 197/17 דביר צפריר זולדן נ. מדינת ישראל

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.1.2017 נכתב כי מבירור שערכה מזכירות בית המשפט עולה כי המערער "אינו מאושפז כיום לאחר שברח מבית החולים כפר שאול ביום 11.12.16" . על כן התבקשה עורכת דינו להבהיר האם יש טעם בקיום הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המערער שנקבע ליום 16.1.2017.

בערעור שהוגש על ידי המערער בעצמו ושבו מלין המערער על כך שלא ניתן עיכוב ביצוע זמני המורה על שחרורו, לא ציין המערער האם הוא מאושפז נכון להיום. בנסיבות אלה אין מקום לערעור ודינו להימחק. אוסיף גם, כי על פני הדברים, משהמערער אמור היה להיות מאושפז והבקשה לא כיוונה לשמור על מצב קיים אלא דווקא לשנותו, קביעת הדיון במועד שנקבע הייתה סבירה. ובכל מקרה, אם סבור היה המערער כי על בית המשפט המחוזי להידרש לשאלה של עיכוב זמני עד להחלטה הסופית בבקשה לעיכוב ביצוע האשפוז, היה עליו לבקש זאת במפורש, והאפשרות לבקש כך מבית המשפט המחוזי עודנה עומדת לו.

אשר על כן הערעור נמחק.