בש"פ 1972/07 מדינת ישראל נ. מוחמד אבו עיש

1.

עניינה של בקשה זו היא הארכת מעצר ראשונה מעבר לתשעה חודשים על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיב הואשם בבית משפט המחוזי בבאר-שבע ביום 11.6.2006 בקשירת קשר לפשע, ייצור סם מסוכן והפקתו, החזקת סם שלא לצריכה עצמאית ולצריכה עצמאית, החזקת כלים והשמדת ראיה. ביום 29.6.2006 החליט בית המשפט המחוזי (השופטת ר' יפה-כ"ץ) לקבל את בקשת המבקשת ולעצור את המשיב עד תום ההליכים.

2.

על פי כתב האישום לפני יום 28.5.2006 קשר המשיב קשר עם אחרים וביניהם יורי אברמוב (להלן: אברמוב) להפיק סם קוקאין ולהחזיק בו בניגוד לחוק. ביום 28.5.2006 בסביבות השעה 16:40 הגיע אברמוב ביחד עם אחרים לביתו של המשיב והביא בקבוק יין מלא בקוקאין נוזלי שאותו הביא כדי להפיק ממנו אבקה של קוקאין לשם הפצה. כשהתקרבו שוטרים לבית בו שהו הנאשמים נתן אברמוב לבנו הקטין של המשיב את בקבוק הקוקאין והורה לו לרוץ לשירותים ולהפטר ממנו שם. השוטרים שראו את הקטין רץ לשירותים דלקו אחריו ותפסו אותו בשירותים עם הבקבוק. המשיב גם נמצא מחזיק בביתו ארבעה תנורים, מגשים וכפפות שלכאורה נועדו לשמש אותו להפוך את הקוקאין הנוזלי לאבקה.

3.

על פי הבקשה בימים אלו מתנהל משפטו של המשיב כאשר פרשת התביעה הסתיימה ופרשת ההגנה נמצאת לקראת סיום. בתאריך 29.6.2006 הוקרא כתב האישום ולאחר מכן נקבע דיון המשך ליום 10.7.2006 שנדחה לבקשת המשיב ליום 11.9.2006. מאז התקיימו דיוני הוכחות בימים 23.11.2006, 18.12.2006, ו-21.1.2007 שבהם הסתיימה פרשת התביעה. פרשת ההגנה התחילה ביום 13.2.2007, התקיים דיון גם ביום 21.2.2007 ונקבע יום 15.3.2007 לסיום פרשת ההגנה ותחילת סיכומי התביעה.

4.

התביעה טוענת כי המשיב מהווה חלק משרשרת הפצה וייצור של סמים מסוכנים בכמויות גדולות יחד עם אחרים תוך שהוא הופך את ביתו למעבדת סמים. בהחלטת בית המשפט המחוזי על המעצר עד לתום ההליכים קבע בית המשפט כי שחרור המשיב למאסר בית לא ימנע ממנו לחזור למקומו בשרשרת ההפצה של הסמים. המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים וגם בקשה זו נדחתה. בית המשפט המחוזי שקל חלופות אחרות למעצר אבל לא נמצאה חלופה מתאימה. יש לציין כי בהחלטה הראשונה בעניין המעצר עד לתום ההליכים בית המשפט פעל תחת ההנחה שהיה למשיב עבר פלילי, דבר שהתברר כטעות, ואולם בית במשפט קבע בהחלטתו לעניין העיון החוזר כי טעות זו אינה משנה את החלטת המעצר.

5.

בדיון בפני העלה בא-כוח המשיב מספר טענות: ראשית טען כי ההליכים בעניינו של המשיב התארכו עקב השלמות חקירה שביצעה המשטרה אשר חייבו לחקור מחדש מספר עדים שכבר נחקרו. לפיכך טען בא-כוח המשיב כי יש לתלות את האשמה בהתמשכות ההליכים במדינה. עוד טען כי חלה התפתחות דרמטית בתיק כיוון ששותפו של המשיב הורשע על פי הודאתו ולטענת בא-כוח המשיב הודאתו של השותף סותרת את העובדות כפי שמופיעות בכתב האישום בנוגע למשיב. הוריתי לבא-כוח המדינה להתייחס לטענות אלו בכתב ואפשרתי לבא-כוח המשיב להגיב לתשובת המדינה. בתשובתה טענה המדינה כי אכן נדרשה השלמת חקירה בעניינו של המשיב, וזאת לאחר שהמשיב העלה טענה לפיה מערכת החשמל בביתו כלל אינה מתאימה להפעלת תנורים מהסוג ששימש להכנת הסם. טענה זו הועלתה כארבעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, ובעקבותיה נשלחו שוטרים לביתו של המשיב לבדוק האם בוצעו שינויים במערכת החשמל שלו ולהסריט את ביקורם. שוטרים אלה כבר העידו במשפטו של המשיב ולאחר הבדיקה ביקשה התביעה להעידם בשנית ביום 21.1.2007. ההגנה התנגדה להעדת השוטרים באותה ישיבה, ועדותם החלה בישיבה שלאחר מכן. לעניין הרשעתו של השותף, טוענת המדינה שאין בהרשעה זו כדי להשליך על שיקולי המעצר של המשיב והיא לא מהווה התפתחות דרמטית ואף צוינה בבקשת המדינה להארכת המעצר.

6.

בתגובתו לתשובת המדינה טען בא-כוח המשיב כי בכך שנשלחו אותם שוטרים שכבר העידו לבדוק את טענת המשיב לעניין רשת החשמל יש משום "מקצה שיפורים" לא הוגן מצד התביעה. ואולם התביעה נקטה בצעדים הנדרשים לבירור טענת המשיב, שעלתה בשלב מאוחר של הדיון. כמו-כן, השלמת החקירה לא גרמה להתמשכות משמעותית של הדיון, ולעומת זאת יש למשיב יד בהתארכות הדיון. לא מצאתי גם כי יש בהודאתו של הנאשם השני בתיק משום התפתחות דרמטית כפי שתיאר בא-כוח המשיב.

7.

ההליך מתקדם בקצב משביע רצון ולא השתנתה התשתית הראייתית שעמדה בבסיס הקביעה בדבר התקיימות עילת מעצר בעניינו של המשיב. אני מקבלת את בקשת המדינה ומורה כי מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים נוספים החל מיום 11.3.2007.