בש"פ 1975/09 פארס עבד אל חמיד נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיא אבידע) מיום 25.2.09 בתיק ב"ש 20342/09, בה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום באילת (השופט יקואל) מיום 9.2.09 בתיק ב"ש 1029/09, בגדרה נעצר העורר עד תום ההליכים.

ב.

נגד העורר הוגש ביום 7.1.09 כתב אישום בבית משפט השלום, המייחס לו עבירות הכוללות סחר בסמים מסוכנים והספקת סמים, וכן החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. על פי הנטען, סחר העורר בכעשר הזדמנויות שונות בסם מסוכן מסוג חשיש, תמורת 100 ₪ בכל פעם, וכן נמצא ברשותו סם מסוכן זה שלא לצריכתו העצמית במשקל 7.23 גרם .

ג.

עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה למעצר עד תום ההליכים. נטען, כי בשל חומרת העבירה בה מואשם העורר אין כל דרך לאיין את מסוכנותו של העורר אלא במעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים. לבית משפט השלום הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר (מיום 27.1.09) ובו תואר כחסר יציבות ותחושת מחויבות; צויין, כי העורר נטש מסגרות חינוכיות כבר בכיתה י', ומאז ועד היום עובר תכופות בין מקומות עבודה ומגורים שונים. העורר עזב את מגורי משפחתו בצפון הארץ לאילת, וטיב הקשר בינו למשפחתו אינו ברור דיו. בתסקיר משלים (מיום 4.2.09) ניתנה חוות דעת ביחס לחלופת המעצר שהוצעה על-ידי העורר בבית הוריו בכפר מנדא. צויין, כי הוריו של העורר אינם עובדים ואמו אף סובלת מנכות חלקית. הוריו סיפרו כי אינם מעורבים בחייו של העורר, אולם שירות המבחן התרשם מנכונותם לסייע ומהבנתם את המצב אליו נקלע העורר. בסופו של יום המליץ השירות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בית אצל הוריו בתנאים מגבילים. בית משפט השלום לא קיבל המלצה זו, בקבעו כי העורר יישאר במעצר עד תום ההליכים, שכן אין ניתן לאיין את מסוכנותו בחלופת המעצר. נקבע, כי העורר הפך את עיסוקו בסמים לדפוס קבוע כדי לשפר את מצבו הכלכלי, ויש חשש כי דפוס זה יחזור אם ישתחרר. ועוד, נוכח הנתק שנוצר בין העורר למשפחתו, לא סמך בית משפט השלום על חלופת מעצר הבית אצל ההורים כאיתנה דיה.

ד.

בית המשפט המחוזי דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בקבעו, בין השאר, כי מן התסקיר עולה מסוכנות גבוהה.

ה.

בערר הנוכחי נטען, כי בעניינו של העורר מתקיימות נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות חריגה מהכלל שהחשוד בעבירת סחר בסמים יישאר במעצר עד תום ההליכים. לביסוס טענתו מסתמך העורר על עברו הפלילי הנקי וכן על התסקיר האמור אשר, לשיטתו, המליץ על חלופת מעצר והתרשם ממסוגלותם של הוריו לשמש כמפקחים במעצר החלופי של העורר.

ו.

בדיון טען עו"ד אמויאל לעורר, כי לעורר עבר נקי, ולאחר שלושה חודשים במעצר הפנים את המסר, ולו משפחה נורמטיבית המוכנה לעמוד בחובתה בפיקוח.

ז.

באת כוח המדינה טענה, שהעורר הודה כי ביצע את המעשים בשל קשיים כלכליים; התיק נקבע מספר פעמים להקראה, והמועדים נדחו לבקשת ההגנה; החלופה אין בה כדי לנטרל את המסוכנות.

ח.

לאחר העיון אדרש תחילה לנושא, שאמנם אינו חלק ישיר מתיק מעצר זה - אך נוגע לו. הליך מעצר כשלעצמו אינו צריך לדחות דיון בתיק העיקרי, שהוא עיקר. על פי הפרוטוקולים שהגישה באת כוח המדינה נדחה המענה בבית משפט השלום, מתוך הנמקה שתיק המעצר עודו נדון והוגש ערר וכדומה, וזאת חמש פעמים בין 8.1.09 ל-3.3.09. גם אם ניתנת הסכמת הצדדים. זמנו של בית המשפט אינו מה בכך, ו"אין מלכות (התיק העיקרי) נוגעת בחברתה (הליך המעצר)". הדעת נותנת כי הצדדים יביאו את האמור לידיעת בית משפט השלום, אף שבודאי דחה את המענה בכוונה טובה ונוכח הסכמה.

ט.

אשר לנושא המעצר גופו, עיינתי בתסקירים. בתסקיר מיום 27.1.09 צוינו, כאמור מעלה, בעייתיות בתפקוד העורר והיעדר הפנמה, ומכאן הערכת סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה. ועם זאת, בתסקיר המשלים מיום 4.3.09 נאמרו דברים חיוביים על ההורים כמפקחים, יחד עם המלצה על איזוק אלקטרוני.

י.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לערר; סחר בסמים הוא מן העבירות ששחרור בערובה לגביהן הוא חריג, ואין צריך להכביר מלים. אף אני סבור, כבתי המשפט הקודמים,

כי החלופה שהוצעה בבית ההורים אין בה די בנסיבות, מבלי לפגוע בהיותם של ההורים אנשים ראויים. מסופקני אם בידי המשפחה להציב גבולות לעורר. ואולם, בידי העורר – שעברו נקי – להציע חלופה אחרת, שאינה אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה, ואם תוצע יחוה שירות המבחן דעתו בפני בית משפט השלום, אשר יחליט כמיטב שיקולו. בנתון לכך איני נעתר לערר.