פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
1980/02
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
ה
עורר:
סהר (בן פארוק) אל הוארי
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
תאריך
הישיבה: כ"ג באדר תשס"ב (7.3.02)
בשם
העורר: עו"ד צבי אבנון
בשם
המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 8.1.2002 בב"ש
90034/02 שניתנה על-ידי כבוד השופט
צ' גורפינקל
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט. עם הגשת כתב-האישום ביקשה המדינה על מעצרו עד תום ההליכים, ובית-המשפט נעתר לבקשה במלואה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
הערר שלפניי נסוב על בקשתו של העורר לשחררו ממעצר.
השאלה שהועמדה לפניי לדיון היא אם יש בחומר הראיות שנאסף אל תיק המשטרה ראיות לכאורה לייסוד האישום המיוחס לעורר. בית-משפט קמא מצא כי יש ראיות לכאורה, ועורך-דין אבנון, בא-כוחו המלומד של העורר, חולק על כך ומעלה לפניי טענות אלו ואחרות באותו עניין.
קראתי את המסמכים שהונחו לפניי, ונסתבר לי כי עורך-דין אבנון שינה חזית טיעון מן החזית שהוצבה ויוצבה בבית-משפט קמא. כתוצאה משינוי החזית מעלה עורך-דין אבנון, לראשונה, טענות שלא הועלו בבית-משפט קמא. טענות אלו בית-משפט קמא ממילא לא נדרש להן. נמצא לנו איפוא כי יהא עליי לדון בטענות אלו לראשונה, ולשני בעלי-הדין תחסר ערכאה אחת לטיעון, כמובטח להם בחוק. בנסיבות אלו היצעתי לבאי-כוח בעלי-הדין כי החלטתו של בית-משפט קמא על מעצרו של העורר תעמוד על מכונה, ואולם הדיון יוחזר אליו לשמיעת הטענות החדשות של עורך-דין אבנון. באי-כוח בעלי-הדין הסכימו להצעתי תוך שבא-כוח המדינה מדגיש כי הסכמתו להצעה לא תפורש בכל דרך שהיא כהסכמה לביטול ההחלטה על מעצר עד תום ההליכים.
ואכן כן הוא: הצעתי איננה אלא הצעה "למען הסדר הטוב", בלא שאני מביע כל דעה, אף לא רמז-דעה, לכאן או לכאן. כל כוונתי אינה אלא לאפשר לבית-משפט קמא להידרש לטיעוניו החדשים של עורך-דין אבנון - להידרש אליהם ולהכריע בהם.
אני ער לטיעונו של בא-כוח המדינה בהעלותו חשש כי אם תפורש החלטתי כפשוטה וכקביעת נורמה עקרונית לעתיד לבוא, כי אז עלול להיפתח פתח בלתי רצוי לסוג הליכים חדש שניתן לכנותו "מעין-עיון-חוזר" במקום שהחוק לא הורה כלל על הליך מעין זה. להפיס דעתו של בא-כוח המדינה אוסיף איפוא, כי לא עלה כלל על דעתי לבדות הליך חדש של "מעין-עיון-חוזר", והצעתי לבאי-כוח בעלי-הדין לא עלתה אלא בנסיבותיו המיוחדות של המקרה ושינוי החזית הטוטאלי בטיעון.
רשמתי לפניי את הצהרתו של עורך-דין אבנון כי אם יחליט בית-משפט קמא בדיון הנוסף לשחרר את העורר ממעצר, ואם יקויימו התנאים המוקדמים הנדרשים והפרקליטות תבקש להאריך את מעצרו של העורר עד להגשת ערר, מסכים הוא כבר מעתה להארכת המעצר בת 48 שעות.
כללם של דברים: אני מחליט להחזיר את נושא מעצרו של העורר לבית-משפט קמא לדיון בטענותיו החדשות של עורך-דין אבנון, ובה-בעת אני מותיר על כנו את צו המעצר עד תום ההליכים שבית-משפט קמא החליט עליו ביום 8 בינואר 2002.
היום, כ"ג באדר תשס"ב (7.3.2002).
ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור
02019800. G01
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il