פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
199/16
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
עומרי מאיוסט
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז במ"ת 15068-05-15 מיום 31.12.2015 שניתנה על-ידי השופטת ד'
מרשק-מרום ובקשה למינוי סנגור ציבורי
בשם המבקש:
אביו
החלטה
1.
בקשה למתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ד' מרשק-מרום ) מיום 31.12.2015 במ"ת 15068-05-15, בגדרה אושרה החלטת הממונה על הפיקוח האלקטרוני (להלן: "הממונה" ) מיום 23.12.2015 להורות על הפסקת המעצר בפיקוח אלקטרוני בו היה נתון המבקש.
רקע
2.
נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בנסיבות מחמירות.
3.
על-פי כתב האישום, קשרו המבקש ושי סאסי (להלן: "שי" ) קשר לשדוד חנות דראגסטור בנתניה. לצורך הקשר ומימושו הגיע המבקש לחניית החנות כשהוא נוהג ברכב, שעה שאינו מורשה לנהיגה, נכנס לחנות למשך כדקה, יצא ממנה, נכנס אל הרכב ועזב את המקום. בחלוף מספר דקות הגיע למקום שי, כשהוא רכוב על אופנוע גנוב. סמוך לאחר מכן הגיע המבקש לחנות והחל לשחק במכונת המשחקים הצמודה אליה, במטרה לתצפת על המתרחש בשטח החנות. אז הגיע שי לחנות, ובאיומי סכין שדד את הקופה מהמוכר. בתוך כך, ומשום ששי התמהמה בחנות, נכנס המבקש לחנות ונקט פעולות במטרה להבטיח את המשך פעילותו של שי. בסופו של דבר יצא שי את החנות כשהוא אוחז בקופה. בחלוף מספר דקות עזב את המקום גם המבקש, והשניים נפגשו במתחם השייך לבני משפחתו של שי.
4.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ד' עטר ) הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך שציין כי "ככל שתומצא חלופת מעצר אחרת, תישקל לגופה" . ביום 2.12.2015, בעקבות קבלת תסקיר מאת שירות המבחן, וחרף התנגדות המשיבה (להלן: "המדינה" ), קיבל בית המשפט המחוזי (השופטת הבכירה נ' אהד ) את בקשת המבקש לעיון חוזר, והורה על שחרורו למעצר בתנאים, ובהם איזוק אלקטרוני ופיקוח.
5.
על-פי דברי הממונה, נרשמו לחובתו של המבקש במהלך חודש דצמבר 3 חיוויים: יציאה לא מאושרת ממקום הפיקוח ביום 8.12.2015 ו-2 יציאות לא מאושרות ממקום הפיקוח ביום 14.12.2015. חרף זאת, המליץ קצין הניהול על המשך הפיקוח האלקטרוני, והממונה קיבלה את ההמלצה.
6.
ביום 22.12.2015 תלש המבקש את האזיק האלקטרוני מרגלו, עזב את מקום הפיקוח, והסגיר עצמו בחלוף כ-20 שעות. בעקבות ארוע זה עשתה הממונה שימוש בסמכותה לפי סעיף (סעיף 22ח(ג)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996) (להלן: "חוק המעצרים" )), וביום 23.12.2015 הורתה על הפסקת המעצר בפיקוח אלקטרוני.
7.
בעקבות החלטת הממונה, התקיים דיון בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ראו: סעיף 22ח(ג)(1) לחוק המעצרים). בית המשפט המחוזי (השופטת ד' מרשק מרום ) אישר את החלטת הממונה על הפסקת הפיקוח האלקטרוני על המבקש, והורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בכך שפגיעתו המכוונת בציוד הפיקוח האלקטרוני מהווה 'הפרה מהותית של תנאי הפיקוח' כהגדרתה בחוק המעצרים. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש "הפר הפרה בוטה" את האמון שניתן בו כאשר ניתנה לו הזדמנות נוספת חרף הפרת הוראות חוקיות בעבר. לפיכך, כך נקבע, אין מנוס מלהורות על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מכאן הבקשה שלפניי.
8.
הבקשה למתן רשות ערר הוגשה על-ידי אביו של המבקש ובשמו, ללא נימוקים, כשלצידה גם בקשה למינוי סניגור מטעם הסנגוריה הציבורית "לצורך פירוט הנימוקים המשפטיים לתמיכה בבקשתו" .
9.
נתתי דעתי על בקשת רשות הערר, והחלטתי לדחותה, אף מבלי להידרש לתגובת המדינה, וכך גם דינה של הבקשה למינוי סנגור ציבורי.
10.
הלכה היא כי רשות לערור ב'גלגול שלישי' תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות המצדיקות זאת, כגון פגיעה לא מידתית בזכויות הנאשם או אי-מתן משקל ראוי לשלום הציבור וביטחונו (בש"פ 6535/15 אסעד נ' מדינת ישראל , פסקה 7 וההפניות שם (12.10.2015)). בענייננו, לא מתקיימות הנסיבות המצדיקות מתן רשות ערר כאמור ב'גלגול שלישי'.
11.
למעלה מן הצורך אוסיף כי אף לגופו של עניין, מקובלת עליי החלטתה של הממונה וכן החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתערב בה. אכן, המבקש מעל באמון שניתן בו פעם אחר פעם, ולבסוף אף הפר את תנאי הפיקוח 'הפרה מהותית'. בכך הוכיח המבקש כי אין במנגנון הפיקוח האלקטרוני כדי להרתיע אותו במידה מספקת, וכי אין הוא ראוי לאמון הגלום במנגנון זה (ראו: דברי ההסבר לסעיף 22ט להצעת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על–תנאי (תיקוני חקיקה, התשע"ד-2014), ה"ח הממשלה 296).
12.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ד' בשבט התשע"ו (14.1.2016).
ש ו פ ט