פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2000/07
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
העורר:
דוד חקק
נ ג ד
המשיבה:
משטרת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי
בתל אביב בתיק ב"ש 90867/07 מיום 2.3.2007 שניתנה על ידי כב' השופט צבי
גורפינקל לדחות ערר שהוגש כנגד החלטת בית המשפט השלום להארכת מועד
תאריך הישיבה:
ט"ז אדר, תשס"ז
(6.3.2007)
בשם העורר:
עו"ד אמיר אוחנה
בשם המשיבה:
עו"ד אוהד גורדון
החלטה
1.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ד' גורפינקל) לדחות ערר שהוגש כנגד החלטת בית משפט השלום להאריך את מעצרו של העורר.
2.
העורר עצור בחשד לביצוע עבירות של מרמה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ופעילות במסגרת ארגון פשע. מעצרו של העורר הוארך שבע פעמים בבית משפט השלום, ובהחלטה שהאריכה את מעצרו בפעם השביעית נקבע כי המעצר יוארך עד ליום ה-1.3.2007 בשעה 14:00. ביום 1.3.2007 הובא העורר לדיון בפני השופטת רק בשעה 15:45. בשעה 14:15 ביקש בא כוחו של העורר לשחררו וטען כי משפקע תוקף מעצרו המשך החזקת העורר במעצר הינה בלתי חוקית. בא כוח המשיבה טען כי לאור העובדה שהדיון בעניינו של העורר כרוך בעניינם של חשודים נוספים, שיש צורך להביאם לבית המשפט בנפרד, נמצא העורר בסביבת בית המשפט אולם לא ניתן להעלותו לאולם אלא לאחר שיסתיים הדיון בעניינם של חשודים אחרים. בית המשפט קיבל עמדה זו של המשיבה וקבע כי כיוון שהדיון בעניינם של כלל החשודים בפרשה החל בשעה 12:00 אין לראות בהמשך החזקתו כלא חוקי גם אם עניינו עלה רק לאחר השעה שנקבעה בהחלטה הקודמת. בית משפט השלום האריך את מעצרו של העורר עד ליום 8.3.2007.
3.
על החלטה זו ערר העורר בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי אכן פקעה תוקפה של הארכת המעצר של העורר עוד בטרם הובא בפני בית משפט השלום ולכן יש לראות בהארכת המעצר מיום 1.3.2007 כמעצר מחדש ולא כהארכת מעצר. עם זאת קבע בית המשפט המחוזי כי המעצר מחדש היה מוצדק ולפיכך הערר התקבל "מהפן העקרוני" אולם נדחה מהפן המעשי באופן שהעורר נותר במעצר עד ה-8.3.2007.
4.
אכן, בית משפט מוסמך להאריך מעצר מחדש (ראו, למשל, בש"פ 6836/99 אלרואג'י נ' מדינת ישראל (מיום 17.10.1999) והאסמכתאות בו). תמימת דעים אני עם בית המשפט המחוזי שקבע כי החל משעה 14:00 היה העורר עצור שלא כחוק אולם מותר היה לבית המשפט השלום לעוצרו מחדש. מדובר בפרק זמן קצר שלא היה צריך להשפיע על שיקול הדעת אם לעשות כן אם לאו. בית המשפט המחוזי "תיקן" את הניסוח הנכון, וזכאי היה לעשות כן במקומו של בית משפט השלום.
5.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ט"ז אדר, תשס"ז (6.3.2007).
ש
ו פ ט ת