בש"פ 2014/97 נדים הזימה נ. מדינת ישראל

כל בקשתו של בא כוח העורר היא כי ישונה אחד התנאים לשחרורו של העורר, לפיו ינותק הטלפון בביתו.

לדעת התביעה יש להשאיר תנאי זה בעינו כל עוד לא העיד עד התביעה מרדכי ממן, שהוא אחרון העדים ה"אזרחיים". המשך הדיון נקבע לחודש יולי 1997, ולטענת בא כוח העורר מקשה הניתוק הטלפוני על העורר לגבות חובות המגיעים לו.

שמעתי כי עדותו של מרדכי ממן תהא קצרה, והיא נוגעת אך ורק לעורר ולא לנאשם האחר שבכתב האישום.

בנסיבות אלה הדרך הראויה היא כי שני באי כוח הצדדים יפנו לשופט לפניו מתברר הדיון, כדי לקבוע מועד קרוב לשמיעת עדותו הקצרה של ממן. אם תוגש בקשה כזאת, כי אז אין ספק כי בית המשפט יעשה כל שבידו להעתר לה.

הערר נדחה.