בש"פ 202/17 פלוני נ. מדינת ישראל

נגד העורר – גבר צעיר בן 21 – הוגש כתב אישום המייחס לו שמונה עבירות של מעשה מגונה בקטין, שתי עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטין וכן עבירת איומים.

בית המשפט קמא קבע כי קיימות ראיות לכאורה בנסיבות העניין, וכן קיימת עילת מסוכנות וכי לא נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בנדון.

מתסקיר ראשון של שירות המבחן, אותו בחן בית המשפט קמא ביום 5.1.2017, עולה כי העורר מבטא מודעות חלקית בלבד לגבי הבעייתיות שבהתנהלותו, ונראה כי הוא מרוכז בעיקר בעצמו ובהשלכות המעצר על חייו.

עוד צוין, כי קיימים אצלו עיוותי חשיבה המאפיינים אנשים שביצעו עבירות מין.

השירות העריך כי קיים סיכון בינוני-גבוה להישנות התנהגות פוגעת. השירות נמנע, בתסקיר זה, מלהמליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר שהוצעה במושב מסויים, בעיקר בשל העדרו של פיקוח בשעות הערב והלילה והחשש שהעורר ייפגש עם נכדיהם הקטינים של המפקחים שהוצעו.

העורר הגיש הצעה לחלופה אחרת ובית המשפט קבע ביום 5.1.2017 כי על מנת שתעמוד לפניו תמונת מצב מלאה, על השירות להמציא לו – עד ליום 15.1.2017 – תסקיר משלים שיבחן חלופה זו.

העורר טוען כי בית המשפט קמא שגה משלא בחן – ולוּ בחינה מינימלית – את החלופה החדשה שהוצעה; לא נימק בצורה מספקת את החלטתו דנן; לא נתן דעתו לתסקיר המפורט שכבר הוגש לו; ולא נתן דעתו לעובדה שהוא נתון במעצר מאז סוף חודש נובמבר ומצוקתו במעצרו רבה.

בינתיים התקבל תסקיר משלים שתאריכו 11.1.2017, בו ממליץ השירות על שחרורו של העורר לחלופה החדשה, תוך הטלת צו פיקוח מעצרים של שירות המבחן. כמו כן, עודכנתי כי דיון בבית המשפט קמא נקבע ליום 17.1.2017.

המשיבה סבורה שלא היה מקום להגיש כלל ערר על החלטת הביניים, משהערכאה קמא טרם הכריעה בעניין השחרור לחלופה. נטען, כי נוכח התסקיר העדכני הוצע לבאת כוח העורר להגיש בקשה להקדמת מועד הדיון.

לאחר ששמעתי את טיעוני באות כוח הצדדים ועיינתי בפסקי הדין שאותם הגישה באת כוח העורר לעיוני, אני מורה על דחיית הערר. משהתקבל אמש תסקיר עדכני בו מומלץ שחרור לחלופת המעצר החדשה, מן הראוי שתעשה פניה משותפת על ידי הצדדים לבית המשפט קמא עוד היום לשם הקדמת מועד הדיון שנקבע.

לגופו של עניין אוסיף, כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא לבקש בחינת החלופה החדשה על ידי השירות או במשך הזמן שקצב לצורך כך (וזאת בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות לעורר והאמור בתסקיר שנבחן על ידי בית המשפט קמא ביום 5.1.2017).

הערר נדחה איפוא.