פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
2020/98
בפני:
כבוד השופט י' אנגלרד
ה
עורר
:
שוטא ממישוילי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 12.3.98 בב"ש 119/98
שניתנה
על ידי כבוד השופט בייזר
תאריך
הישיבה: י' בניסן תשנ"ח (6.4.98)
בשם
העורר: עו"ד איל חובב
בשם
המשיבה: עו"ד אמי פלמור הרץ
החלטה
זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט בייזר) לעצור את העורר עד תום ההליכים בת.פ.ח. 21/98 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
כנגד העורר הוגש כתב אישום ביום 19.1.98, המייחס לעורר עבירת הריגה. לפי הנטען בכתב האישום, במהלך ויכוח בין העורר לבין המנוח, שלף העורר סכין אותה נשא על גופו, ודקר את המנוח למוות.
בית משפט קמא מצא כי קיימות ראיות לכאורה לאחריותו של העורר בעבירת ההריגה, על אף טענת העורר כי מדובר בהגנה עצמית. בין היתר בשל היותו של העורר חסר בית, החליט בית משפט קמא כי אין להסתפק בחלופת מעצר והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
לפניי טען בא כוח העורר כי לאור העובדה שהעורר טוען להגנה עצמית, המהווה סייג לאחריות בפלילים, ונוכח העדר הרשעות קודמות מוכחות (העורר הוא עולה חדש), יש להציע חלופת מעצר. לעומתו טענה באת-כוח המדינה כי יש בחומר הראיות הוכחה לכאורה, השוללת את קיומה של הגנה עצמית. לטענתה, הראיות מצביעות על כך שהמריבה פרצה ביוזמת העורר וכי בכל שלב יכול היה לסגת מן המערכה ללא כל קושי וללא כל סיכון.
לאור קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של העורר, ולאור חומרת העבירה המיוחסת לו, המקימה חזקה של "מסוכנות", אין מקום לחלופת מעצר. לפיכך אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, י"א בניסן תשנ"ח
(7.4.98).
ש ו פ
ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98020200.
Q01
/שב