פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2028/16
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית
המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 55420-08-15 מיום 3.3.2016 שניתנה על ידי כבוד
השופט ר' כרמל
תאריך הישיבה: ו'
באדר ב' תשע"ו (16.3.16)
בשם העורר: עו"ד
יצחק בם
בשם המשיבה: עו"ד
נעימה חנאווי-כראם
החלטה
לאחר ששמעתי את טענות באי-כוח הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 3.3.2016, עת קבע כי "לא ניתן ליתן אמון במשיב (העורר דכאן – י.ד.) אשר הפר באופן בוטה את תנאי שחרורו, שתי פעמים ברצף", וכן כי "התנהלות זו, כשלעצמה, יכול שתקים עילת מעצר עצמאית".
באשר לשאלה האם יש מקום להורות על הכנת תסקיר נוסף בעניינו של העורר, בנסיבות העניין ובהתחשב בהיותו העורר קטין שימלאו לו 17 שנים בחודש הבא; מצאתי טעם בטיעון באת-כוח המשיבה לפיה כבר נערכו בעניינו של העורר תסקירים קודמים ומהם עולה כי הוא לא משתף פעולה כנדרש עם שירות המבחן (ראו: תסקיר מיום 12.10.2015 [ובפרט סעיפים 5 סיפא ו-9(3) לתסקיר] ותסקיר מיום 17.1.2016). מכאן עולה כי לכאורה אין טעם בשליחת העורר לתסקיר נוסף.
ואולם, בהתחשב במכלול הנסיבות ובעובדת היותו של העורר קטין, היה והעורר יודיע למשיבה באמצעות פרקליטות המחוז, עד יום ב' 21.3.2016, בכתב – זאת באמצעות בא-כוחו – כי הוא מתכוון לשתף פעולה עם שירות המבחן לנוער, כי אז יתבקש שירות המבחן לנוער להכין תסקיר מעצר נוסף בעניינו של העורר, זאת עד ליום ג', 12.4.2016, וזה יונח על שולחנו של בית המשפט המחוזי הנכבד שיכריע על פי מיטב שיקול דעתו באפשרות העברת העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני או לשחרורו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.
הערר נדחה איפוא, בכפוף לאמור לעיל.
ניתנה היום, ו' באדר ב
התשע"ו (16.3.2016).
ש
ו פ ט