בש"פ 2032/10 מחמוד שלודי נ. מדינת ישראל

1.

לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' י' הכהן ) מתאריך 12.3.2010. בגדרה של ההחלטה התקבל ערר של המשיבה על החלטה קודמת של בית משפט השלום (כב' השופט

י' שמעוני ), מתאריך 11.3.2010 (שהותיר את העורר במעצר בית) ונקבע כי העורר ישהה במעצר עד תום ההליכים, וזאת לאחר שיתקבל תסקיר מעצר מעודכן בעניינו. הרקע לבקשה יובא להלן.

2.

נגד העורר הוגש, בתאריך 4.10.2009, כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, המייחס לו עבירה של התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בכתב האישום נטען כי בתאריך 27.9.2009 השתתף העורר בהתפרעות בין חומות העיר העתיקה בה נטלו חלק עשרות מתפרעים, שבמהלכה יודו אבנים רבות לעבר שוטרים, אשר פעלו במקום. במקביל לכתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים ההליכים המשפטיים נגדו. אף שתסקיר מעצר, שנערך לעורר, לא כלל המלצה לשחררו לחלופת מעצר, החליט בית משפט השלום הנכבד (כב' השופט י' שמעוני ) בתאריך 2.11.2009 כי העורר ישוחרר לחלופת מעצר, אשר הוצעה על ידי העורר ולא נבחנה על ידי שירות המבחן – של מעצר בית מלא בבית אחיו במחנה שועפאט, בפיקוח אביו ואמו, ובכפוף להמצאת ערבויות שונות. בנסיבות אלה, העריך בית המשפט הנכבד, לא יוכל העורר להשתתף בכל התפרעות בתוך העיר העתיקה.

3.

בתאריך 2.3.2010 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה, שבגדרה ביקש כי מעצר הבית יבוטל באופן מוחלט, או לחילופין – שיתאפשר לו לצאת לעבודה בשעות הבוקר ולהגביל את מעצר הבית לשעות הלילה בלבד. לאחר מספר ימים הגישה המשיבה אף היא בקשה לעיון חוזר בהחלטה לשחרור העורר לחלופת מעצר, וזאת בנימוק שבמהלך הטיפול בבקשתו של העורר לעיון חוזר, התברר לה, לטענתה, כי העורר הפר את תנאי מעצרו – פעמיים, תוך שהוא נתפס בתחומי העיר העתיקה, כאשר באחת הפעמים אף נתפס על גופו סם מסוכן. על כן עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, ולחלופין – כי נוכח היעדר האפקטיביות של חלופת המעצר בה היה נתון – ייערך בעניינו תסקיר לצורך איתור חלופת מעצר אחרת.

4.

בית המשפט השלום הנכבד (כב' השופט י' שמעוני , שופט בכיר) החליט בתאריך 11.3.2010 לדחות על הסף את בקשתו של העורר להקלה בתנאי חלופת המעצר,

נוכח העובדה שהפר את התנאים המגבילים הקיימים. אשר לבקשת המשיבה הורה בית המשפט הנכבד כי בשלב ראשון יערוך שירות המבחן תסקיר מעצר נוסף בעניינו של העורר, שבגדרו תיבחן חלופת מעצר אחרת מזו הקיימת כיום, תוך שעד להכנת התסקיר ימשיך העורר לשהות במעצר בית מלא בבית אחיו, בתנאים שנקבעו בהחלטה בעניינו מתאריך 2.11.2009.

5.

המשיבה ערערה על ההחלטה האמורה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופט מ' י' הכהן ) קבע כי משהוברר גם לבית משפט השלום כי חלופת המעצר הקיימת לא תסכון, לא היה מקום להורות על החזרת העורר לאותה חלופת מעצר עצמה עד לקבלת תסקיר בעניינו. לפיכך הורה בית המשפט המחוזי כי העורר ייעצר עד שיוכן תסקיר בעניינו ועד שבית משפט השלום יחליט סופית על דרך של עיון חוזר בבקשת המשיבה לעצור את העורר עד לתום ההליכים, בעקבות קבלת התסקיר. עוד ביקש בית המשפט המחוזי משירות המבחן לזרז את טיפולו בעניין.

מכאן הערר שבפניי, המשיג על מעצרו.

6.

העורר מודה בערר כי הוא אכן הפר את תנאי מעצר הבית, אולם הוא מדגיש כי לא הכחיש הפרה זו בבית משפט השלום ונתן לה הסבר (לדבריו, הדבר נבע מהצורך שלו לבקר אצל הוריו הקשישים והחולים). בנסיבות אלה, כך העורר, לא היה מקום לפגוע בחירותו האישית בדרך קיצונית ויש להשאירו בחלופת מעצר, עד לעריכת התסקיר. המשיבה, מצידה, גרסה בדיון שהתקיים בפני כי לא היה מקום לשחרר את העורר לחלופת המעצר, שכן זו הוכחה כבלתי אפקטיבית. מה גם שהעורר נתפס – בחורגו מתנאי השחרור בערובה – לא אצל הוריו, אלא בשוטטות במזרח ירושלים. לאחר הדיון הודיעה המשיבה כי בינתיים הושלמה הכנת התסקיר.

7.

דין הערר – להידחות . נוכח ההפרות החוזרות של העורר את תנאיה המגבילים של חלופת המעצר שנקבעה לו, ונסיבותיה של אחת מהפרות אלה, הרי שצדק בית המשפט המחוזי הנכבד בקובעו כי לא ניתן להותיר את העורר באותה חלופת המעצר שהושתה עליו קודם ההפרה – עד שיושלמו הליכי הבירור של קיום חלופת מעצר אחרת. לבסוף אציין, כי עתה, משנענה שירות המבחן והכין לבקשתו של בית המשפט המחוזי הנכבד את התסקיר המעודכן, יש לקוות כי בית המשפט השלום הנכבד ישלים בהקדם את בירור בקשתה של המשיבה לעיון חוזר תוך בחינה האם חלופת מעצר אחרת – תסכון. למותר לציין כי בית משפט השלום הנכבד יחליט בעניין – כטוב בעיניו.