בש"פ 2034/04 אנדריי ליובצנקו נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום בחיפה בעבירה של תקיפת בן זוג. העובדות המצוינות בכתב האישום הן אלו, שיום אחד בחודש דצמבר לשנת 2003 תקף העורר את אישתו ליד סניף בנק לאומי בנווה שאנן, חיפה, בכך שדחפה וסטר לה על לחייה. עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, אך בית-המשפט סירב להיעתר לבקשה והחליט לשחרר את העורר ל"מעצר בית" בביתו של פלוני, בתנאי כי יהא רשאי לצאת מן הבית רק לצורך הופעה בבית-המשפט וכי גם אז יהא מלווה בידי אותו פלוני.

לא יצאו חודשיים ימים מאז החלטתו של בית-המשפט, והעורר ביקש כי יותן לו לצאת מן הבית בשעות הלילה לאחר שמצא עבודה של שמירה ועבודות ניקיון במקום מסוים. בית-משפט השלום סירב להיעתר לבקשה, וערר שהוגש לבית-המשפט המחוזי - נדחה. על החלטה זו האחרונה הערר שלפניי.

להשלמת הרקע העובדתי ייאמר עוד כי שמיעת משפטו של העורר אמורה היתה להיות ביום 8.3.04, אלא שהמתלוננת - אישתו של העורר - לא התייצבה לדיון בבית-המשפט וישיבתו הבאה של בית-המשפט נקבעה ליום 15.4.04.

בא-כוח העורר טען לפניי כי ראוי לאפשר לעורר לפרנס את עצמו בכבוד, וכי אם יימשך ויילך מעצר הבית לא עוד יוכל לכלכל את עצמו כראוי. המדינה מתנגדת לקבלת הערר בהסתמכה על מסוכנותו של העורר כלפי אישתו.

לו נדרשתי אך לכתב האישום שהעורר עומד עליו לדין כמוסבר לעיל, אפשר הייתי מוצא דרך להיות לעזר לו בבקשתו לצאת לעבודה. אלא שלא כן הם פני הדברים. לעת שנדונה בקשתה הראשונה של המדינה למעצרו של העורר עד תום ההליכים היו שני תיקי מב"ד תלויים ועומדים נגדו. ביני לביני הבשילו שני תיקים אלה, ועתה תלויים ועומדים נגד העורר שני כתבי אישום נוספים, שניהם בבית-משפט השלום בחיפה. בכתב אישום אחד נאשם העורר בתקיפה חבלנית של אישתו בנסיבות מחמירות (שתי עבירות) ובעבירה של איום על אישתו. העובדות המתוארות בכתב האישום הן אלו, שבאחד הימים של חודש אוגוסט לשנת 2003 היכה העורר את אישתו בידיו בפניה, אחז בשערות ראשה והטיח את ראשה בקיר בהוסיפו להטיח את אגרופו בפניה. באותו מעמד איים העורר על אישתו באומרו לה כי יהרגנה. עוד נאמר בכתב האישום כי כחודשיים קודם אותו יום שבו תקף את אישתו, סטר העורר על פניה של אישתו. כתב האישום השני עניינו אף הוא בתקיפה בנסיבות מחמירות של אישתו, איומים על אישתו והפרת הוראה חוקית. כמצוין בכתב האישום, ביום 2.9.03 יצא מלפני בית-המשפט לענייני משפחה בחיפה צו הגנה ולפיו נאסר על העורר להטריד את אישתו בכל דרך שהיא. העורר לא שת ליבו לצו בית-המשפט, הגיע אל מקום עבודתה של אישתו ותקפה בהטיחו את אגרופו בפניה. כן איים העורר על אישתו באומרו לה כי עוד ירצח אותה.

מסתבר אפוא כי אין המדובר אך באדם אשר סטר על לחייה של אישתו כמתואר בכתב האישום נושא הדיון שלפנינו. עומד לפנינו (לכאורה) אדם אלים ביותר ומסוכנותו כלפי אישתו ניכרת היטב במעשיו. היתר כי יינתן לעורר, כבקשתו, לצאת לעבודה בשעות הלילה, נתקשה לדעת מראש אם לא ינצל לרעה היתר זה ויילך אצל אישתו לתוקפה באלימות. בייחוד כך, כפי שציינה עו"ד ברלינר, שבשעות הלילה המתלוננת נמצאת לבדה בביתה. הוסף לכל אלה את דבריו של בית-משפט השלום בהחלטתו, כי חרף האיסור שהוטל עליו התייצב העורר בבית-המשפט והמלווה אינו לצידו, וידעת כי העורר אינו מקפיד לקיים צווי בית-משפט המוצאים נגדו כך שקשה לסמוך על מילתו.

עם כל הצער שבדבר, אין מנוס מדחיית עררו של העורר, וכך אני מחליט.

כפי שאמרתי למעלה, לולא שני כתבי האישום הנוספים נגד העורר אפשר יכול הייתי להקל עימו ולו במעט; אלא ששני כתבי אישום אלה הכריעו בדעתי לדחות את הערר. דא עקא, לעת הזו אין מונחים לפניי אלא שני כתבי אישום ונמנע מן העורר לבחון את הראיות שבאותם תיקים ולטעון טענותיו לפני בית-משפט. אצפה אפוא כי בתוך זמן קצר ביותר תבקש המדינה מאת בית-משפט כי יבחן את נושא מעצרו ושיחרורו ממעצר של העורר על-יסוד שלושה התיקים התלויים ועומדים נגדו. על דרך זו תינתן לעורר אפשרות לטעון את טענותיו באשר לשני כתבי האישום האחרונים, ובה-בעת תינתן הזדמנות ראויה למדינה לבחון את עניינו של העורר באורח כולל ולא באורח פרטני בלבד.

כאמור, אני מחליט לדחות את הערר.

היום, כ"ב באדר תשס"ד (15.3.04).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04020340_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il