בש"פ 2046-24 בש"פ 2046-24

1.עסקינן בשני הליכים שהדיון בהם אוחד:

· בקשה ארבע עשרה במספרה להארכת מעצרו של המשיב (להלן: הנאשם) בפיקוח אלקטרוני לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), בתשעים ימים, החל מיום 19.3.2024, או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח (מחוזי מרכז-לוד) 9333-04-20 (להלן: ההליך העיקרי) – לפי המוקדם.

· ערר לפי סעיף 53(א) לחוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' מיכלס) אשר ניתנה ביום 14.2.2024 במ"ת 9345-04-20, ואשר במסגרתה נדחתה בקשת הנאשם להתיר לו לצאת לחגיגת בר-המצווה של נכדו הבכור.

2.בגדרי ההליך העיקרי, הנאשם מואשם בעבירות מין חמורות ביותר ככאלה, ובפרט לאור נסיבות ביצוען. עבירות אלה וההליכים הקודמים פורטו בהחלטת השופט י' כשר בבש"פ 603/23 פלוני נ' מדינת ישראל, אשר ניתנה ביום 9.2.2023. איני רואה כל סיבה לחזור על הדברים, ודי אם אציין כי הנאשם מואשם, בין היתר, במעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים רבים ואכזריים, שלפי הנטען בוצעו על ידו בשתיים מבנותיו בהיותן קטינות. חלק מעבירות אלה בוצעו, לפי הנטען, משנת 1997 ועד שנת 2010, החל מהמועד בו הייתה אחת הקטינות – המתלוננת א.א. – בת 5 ועד שהגיעה לגיל 18. החלק האחר של העבירות בוצע, לפי הנטען, משנת 2010 ועד שנת 2020, החל מהמועד בו הייתה הקטינה האחרת – המתלוננת ב.ב. – בת 8 ועד שמלאו לה, בערך, 18 שנים.

3.הנאשם כופר במיוחס לו ועומד על חפותו. לדבריו, שתי המתלוננות, א.א. ו-ב.ב., העלילו עליו עלילת שווא. ההליך העיקרי מתקדם כסדרו בכפוף לאילוצים השונים. חלק מאילוצים אלה קשורים למצבן הנפשי של המתלוננות והקשיים שעלו עם מסירת עדויותיהן. אילוצים אחרים נבעו מהמציאות שנכפתה על כולנו על ידי מלחמת "חרבות ברזל". עוד יצויין כי פרשת ההוכחות שמנהל בית המשפט המחוזי בגדרי ההליך העיקרי מורכבת.

4.בנסיבות אלה, אין תמה שהנאשם אינו עצור מזה זמן רב מאחורי סורג ובריח למרות החומרה היתרה שדבקה במעשים המיוחסים לו, המסוכנות שנשקפת ממנו כמי שלכאורה ביצע מעשים אלו וחרף העובדה שהמיוחס לנאשם בכתב האישום מאומת כדבעי בראיות לכאורה.

5.עיון בבקשת המדינה מעלה כי בקשה זו מוצדקת לחלוטין בהתחשב בעובדה שהנאשם שוהה במעצר באזוק אלקטרוני מחוץ לכלא. מצב דברים זה משקף את האיזון הראוי בין צורכי ההליך הפלילי לבין חירותו של הנאשם בעודו נהנה מחזקת החפות, אשר נסוגה קמעא לנוכח רמת המסוכנות הנשקפת מהנאשם ובשל חזקת המסוכנות אשר נזקפת לחובתו מכוח האמור בסעיפים 21(א)(1)(ג)(4), 21(א)(1)(ג)(5) ו-22ב(ב) לחוק המעצרים (ראו והשוו: בש"פ 248/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 28-11 (2.2.2020)).

6.יחד עם כך, מן הדין להתחשב בגילו ובמצבו הבריאותי של הנאשם. בהתחשב בשני אלה, ובהימשכותו הצפויה של ההליך העיקרי, הנני סבור כי נכון יהיה לאפשר לו לצאת להתאווררות מדי יום ביומו למשך שעה אחת בין 19:30 ל-20:30. תנאי מעצרו באזוק אלקטרוני ישונו בהתאם לכך.

7.באשר לבקשת הנאשם לצאת לחגיגת בר-המצווה של נכדו – אין לי אלא לחזור אל מושכלת היסוד של דיני המעצרים, כפי שהצגתיה בבש"פ 5743/21 מדינת ישראל נ' זדורוב (26.8.2021):

"תכליתו של מעצר-בית היא לא להחליף מעצר בבית, אלא להפוך את הבית למעצר" (ראו שם, פסקה 48; ההדגשה במקור – א.ש.).

הליכה לחגיגות בר-מצווה אינה עולה בקנה אחד עם מעצרו של אדם, אשר נועד לשרת את מטרותיו של ההליך הפלילי: איון המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור ולהליך. מעצר באזוק אלקטרוני – מעצר הוא. שחרור חריג ממעצר לפרק זמן מוגבל בשעות יכול שיתאפשר רק בנסיבות חריגות כדוגמת הולדת בן או בת; לוויית בן משפחה מדרגה ראשונה ועליה לקבר של בן משפחה כאמור; חתונה של קרוב משפחה באותה דרגה; וכן בר-מצווה או בת-מצווה של בן או בת וכיוצא באלה (ראו: פקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.40.00, סעיף לח(2); כמו כן ראו והשוו: בש"פ 1432/22 פלוני נ' מדינת ישראל (1.3.2022) (חתונת בנו של עצור); וכן רע"ב 8591/12 סטאל נ' מדינת ישראל (29.11.2012) (חתונת בתו של אסיר)). חגיגת בר-מצווה של נכד אינה בגדר נסיבה חריגה.

8.בהקשר זה אוסיף ואציין את חשיבותה של אחידות במתן הקלות כאמור לעצורים ולאסירים. אחידות כאמור יוצרת בהירות בכללים ומונעת איפה ואיפה.

9.אשר על כן ובכפוף לאמור לעיל, עררו של הנאשם נדחה ואילו בקשת המדינה מתקבלת. בכפוף להקלה בתנאי מעצרו של הנאשם באזוק אלקטרוני כאמור בפסקה 6 לעיל, אני מאריך אפוא בזאת את מעצרו בתשעים ימים, החל מיום 19.3.2024, או עד למתן פסק דין בהליך העיקרי – לפי המוקדם.