בש"פ 2051/19 מדינת ישראל נ. תומר עדי

1.

בקשה לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) , התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) להארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בתשעים ימים החל מיום 31.3.2019, או עד למתן פסק הדין ב ת"פ 21713-12-17 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.

ביום 11.12.2017 הוגש נגד המשיב כתב אישום הכולל שבעה אישומים המייחס לו שורה ארוכה של עבירות חמורות: זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, התחזות לאחר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, וכן עבירות של סחיטה באיומים ועבירות מס והלבנת הון בסכומים גבוהים.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו, בה נטען לקיום ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר. ביום 1.1.2018 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה אך טען כי לא קיימת עילה למעצרו וביקש שיערך תסקיר בעניינו. חרף התנגדות המבקשת הורה בית המשפט על עריכת תסקיר בעניינו של המשיב.

4.

ביום 11.1.2018 הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב. שירות המבחן המליץ על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו לאחר שמצא כי התנהלותו של המשיב מתאפיינת בחוסר יציבות מתמשכת וכי לשם השגת מטרותיו הוא עלול לפעול באופן פוגעני מבלי לתת את הדעת על משמעות מעשיו. כן שלל שירות המבחן חלופה של מעצר בפיקוח אלקטרוני באשר סבר שאין בה בכדי למנוע את הסיכון הנשקף מן המשיב.

5.

ביום 7.2.2018 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו בקבעו כי ריבוי העבירות שבוצעו על ידי המשיב לצד עברו הפלילי מצביעים על מסוכנות גבוהה ומקימים עילת מעצר. עם זאת, בית המשפט הותיר פתח לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני ובליווי פיקוח אנושי וערבויות כספיות נכבדות. נקבע כי מאחר ואמו של המשיב משמשת עדת תביעה בהליך לא ניתן לאשר חלופת מעצר בביתה וכי ככל שהמשיב יציע חלופה הולמת היא תבחן על ידי בית המשפט במסגרת בקשה לעיון חוזר.

6.

ביום 20.2.2018 נערך דיון בבקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב בה ביקש להורות על שחרורו למעצר בית בבית אמו בפיקוח המפקחים שנבחנו על ידי שירות המבחן, למעט אמו. המבקשת התנגדה לבקשה בין היתר בנימוק כי שירות המבחן שלל מעצר בפיקוח אלקטרוני ובתוך כך פסל את המפקחים שהוצעו על ידי המשיב. לאחר שמיעת הצדדים והתרשמות ישירה מהמפקחים שהוצעו הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בבית אמו בפיקוח המפקחים שהוצעו ובכפוף לערבויות כספיות ולתנאים נוספים.

7.

עתה מונחת לפני בקשת המדינה להארכת מעצרו בפיקוח אלקטרוני של המשיב בתשעים ימים. בבקשה נטען כי נשקפת מן המשיב מסוכנות גבוהה הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו ונסיבות ביצועם. צוין כי הערכת שירות המבחן לפיה המשיב פעל באופן שיטתי לאורך זמן מחזקת את המסקנה כי ישנו חשש גבוה להישנות עבירות דומות בעתיד. עוד מציינת המדינה את עברו הפלילי של המשיב הכולל הרשעה משנת 2012 בעבירות זיוף וקבלת דבר במרמה, וכן את העובדה שהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום הנוכחי בוצעו בעוד תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה ובזמן שהוא מבצע עבודות שירות בגין הרשעתו הקודמת, דבר אשר מלמד לטענתה על יחסו של המשיב כלפי החוק. כן נטען כי מידת המורכבות והתחכום שעולה ממעשי המשיב מעלים אף הם חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט ולהמלטות מן הדין.

אשר להתקדמות הדיונים בתיק העיקרי מציינת המדינה כי דיון ההקראה התקיים ביום 4.1.2018 אך תחילת הדיונים בתיק התעכבה, תחילה לשם הסדרת ייצוגו של המשיב ולימוד החור על ידי הסנגור, ולאחר מכן בשל תיקון כתב האישום, הליכי גישור ומחלה של המותב שדן בתיק. נכון לעת הזאת נקבעו 11 דיוני הוכחות החל מסוף חודש זה, כולם בתקופת הארכת המעצר המבוקשת.

8.

בדיון לפני חזרה באת כוח המדינה על עיקרי נימוקי הבקשה, תוך שהודגש כי מדובר בעבירות חמורות המלמדות על מסוכנותו של המשיב, וכי ההחלטה על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני ניתנה למרות המלצה שלילית של שירות המבחן. כן צוין כי ניתנו למשיב הקלות שונות בתנאי מעצרו בפיקוח אלקטרוני. בא כוח המשיב התנגד להארכת המעצר. לטענתו, קיים קושי של ממש בראיות, וההליך מתעכב מזה תקופה ממושכת והוא צפוי להימשך זמן רב. לפיכך אין הצדקה להמשך מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, שגורם לפגיעה קשה בפרנסתו.

9.

לאחר עיון ושמיעת טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב.

10.

כידוע, במוקד הדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים עומדים כידוע קצב התקדמות ההליך והאיזון בין זכויות הנאשם לבין הצורך בשמירת שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי. במסגרת זו על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, לאופי העבירות המיוחסות לנאשם ולמידת המסוכנות הנשקפת ממנו, כמו גם לעוצמת עילות המעצר הסטטוטוריות המתקיימות בנאשם.

11.

כאשר מדובר במעצר בפיקוח אלקטרוני, להבדיל ממעצר מאחורי סורג ובריח, יש לקחת בחשבון בעריכת איזון האינטרסים האמור את העובדה שמדובר בפגיעה מוגבלת יותר בחירותו של הנאשם (בש"פ 5060/16 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 11 (6.9.2016); בש"פ 7033/18 מדינת ישראל נ' בריל , פסקה 10 (15.10.2018)).

מטעם זה הבחין המחוקק בין מעצר מאחורי סורג ובריח למעצר בפיקוח אלקטרוני, כאשר קבע כי לענין מעצר בפיקוח אלקטרוני רק לאחר 18 חודשים נדרשת הארכת מעצר על ידי שופט בית המשפט העליון, ולא לאחר 9 חודשים כפי הוראת המחוקק לענין מעצר במתקן כליאה (סעיפים 62-61 לחוק המעצרים).

12.

בענייננו, אעיר תחילה כי נוכח חומרת העבירות המיוחסות למשיב, היקפן ומהותן, ולאור תסקירי המעצר בעניינו, ההחלטה להימנע ממעצר מאחורי סורג ובריח ולהסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני, אינה מובנת מאליה כלל.

מכל מקום, בעניינו של המשיב נקבע כי ריבוי העבירות שבוצעו על ידו לצד עברו הפלילי מצביעים על מסוכנות גבוהה ומקימים עילת מעצר. לא הייתה גם מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה, אף אם המשיב טוען כיום לקשיים בראיות (טענה שמקומה בהליך לעיון חוזר).

13.

אכן, קצב התקדמות ההליך אינו משביע רצון. ההליך התעכב תקופה משמעותית מטעמים שונים כמפורט לעיל, אך משנקבעו כעת דיוני הוכחות רבים בתקופה הקרובה, ובהתחשב בכך שעסקינן במעצר בפיקוח אלקטרוני, הכף נוטה להיענות לבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב. חזקה על בית משפט קמא שייעשה את שניתן כדי לזרז ולקדם את ההליך בקצב הראוי.

14.

אשר על כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני ב-

90 ימים החל מיום 31.3.2019, או עד למתן פסק הדין ב ת"פ 21713-12-17 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.