בש"פ 2054/11 אדם אזולאי נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו מיום 22.2.11 (כב' השופט צ' קפאח ), לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים.

1.

ביום 6.1.2011 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה ), על פי המתואר בכתב האישום, בין 6-5 פעמים במהלך שנת 2010 פנה העורר לאחד בשם מתן (להלן: מתן ) – שהוא בנה של חברתו לחיים של הנאשם השני בפרשה

– בבקשה שימכור לו סם מסוכן מסוג MDPV (הידוע במקומותינו כאחד הורסיות של סם החגיגת או כחומר המשולב בטבליות חגיגת) בכמות של 100-50 טבליות בכל פעם. בעקבות זאת פנה מתן לנאשם השני שדרש סכום של

5-4 ₪ לטבלייה. כדי להעביר את הטבליות נפגשו העורר ומתן באשקלון ומשם נסעו ביחד לתל-אביב. שם מסר מתן לנאשם 1 את הכסף שקיבל מהעורר, והנאשם 1 גילה למתן את מקום מחבוא הסם. מתן, שקיבל תמורה עבור שירותי התיווך שלו מהעורר ומהנאשם 1, נטל את הסם ומסרו לידי העורר.

2.

ביום 6.1.11 הוגשה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים, והוא הופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו. על פי התסקיר, העורר שרוי במצוקה קשה עקב מעצרו המהווה גורם מרתיע, ושירות המבחן התרשם לחיוב מהמפקחים שהוצעו לחלופת מעצר.

בהחלטתו מיום 22.2.10 הורה בית משפט

קמא על מעצר המשיב עד תום ההליכים, נוכח אופי המעשים המיוחסים למשיב, המקימים עילת מעצר סטטוטורית.

מכאן הערר שבפניי.

3.

העורר טען כי לא היה מקום לייחס לו סחר בסם, באשר על פי עובדות כתב האישום, הוא רכש מהנאשם 1, באמצעות מתן-המתווך, את הסם. כן טען כי למעט הודעתו של מתן, אין בחומר הראיות כדי לעמוד ברף של ראיות לכאורה, למיצער לא בעבירת הסחר.

לחילופין, עתר העורר לשחררו לחלופת מעצר.

4.

לטעמי, יש בחומר הראיות כדי להצביע על כך שהעורר רכש מאות טבליות סם ממתן במהלך שנה (על פי כתב האישום, בין 250 ל-600 טבליות) ודומה כי כמות זו חורגת מרכישה של סם לשימוש עצמי. ברם, רכישת הסם מהנאשם 1 דרך מתן, כשלעצמה, כמתואר בכתב האישום, ספק אם מקימה כנגד העורר עבירה של סחר בסם, להבדיל מעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודה. מכל מקום, די בעבירת ההחזקה של סם בכמויות שרכש העורר ממתן, כדי להקים את חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(ג)(3) לחוק המעצרים . מכאן, שמעצר הוא הכלל וחלופת מעצר היא החריג.

5.

למרות זאת, מצאתי לקבל את הערר, ולהורות על חלופת מעצר מהטעמים שיפורטו להלן. ראשית, ספק אם ניתן לייחס לעורר עבירה של סחר בסם. שנית, מתן, שהוא המתווך בפרשה - ואשר על פי תמלילי השיחות רכש אלפי כדורים מהנאשם 1 (תמליל האזנת סתר 2010-49733) כך שחלקו לכאורה

דומיננטי מזה של העורר -

שוחרר לחלופת מעצר. ולבסוף, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, עברו הפלילי של העורר הוא מתקופת קטינותו ואינו מכביד במיוחד; זה לו מעצרו הראשון, הוא שרוי במצוקה נפשית בבית המעצר והליך המעצר מהווה עבורו גורם מרתיע. יש לקוות אפוא כי במהלך תקופת מעצרו הפנים העורר את לקחו. לכך יש להוסיף כי שירות המבחן מצא את החלופה כראויה, ואפילו המליץ לבחון בהמשך את אפשרות יציאת המשיב לעבודה אצל מעסיקו הנוכחי, בהתאם למצבו ומידת שיתוף הפעולה מצדו.

6.

אשר על כן, ובהמשך להחלטתי דהיום, אני מורה על שחרורו של העורר בכפוף לתנאים כלהלן:

א.

התחייבות עצמית וערבות צד ג' של המפקח עמי וקנין על סך 15,000 ₪ כל אחת. המפקחים הנוספים יחתמו בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב תוך 48 שעות.

ב.

חלופת מעצר בית מלא בבית המפקח, מר עמי וקנין, ת.ז. 22435598 ובהיעדרו, בפיקוח המפקחים שהוצעו בתסקיר שירות המבחן מיום 15.2.11.

ג.

איזוק אלקטרוני. ניתן להסדיר את נושא האיזוק האלקטרוני תוך 48 שעות. הסניגור רשאי להסדיר "חלון" לצורך פגישה עם העורר.

ד.

נאסר על העורר ליצור קשר במישרין או בעקיפין עם הנאשם 1 או עם מתן.

ה.

העורר יעמוד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של ששה חודשים.

הפרה של תנאי המעצר דלעיל, תביא למעצרו המיידי של העורר.