בש"פ 2063/21 פהמי ראני כנאעני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.3.2021 (כב' השופט ציון קפאח ), שלא לאפשר שחרור לחלופת מעצר, וזאת לאחר שהתברר כי במקום מעצר הבית המוצע לא ניתן להתקין איזוק אלקטרוני.

2.

בית המשפט קמא סבר, וכך גם המשיבה, כי לא ניתן, בנסיבות המקרה, לאיין את המסוכנות באמצעות חלופה שלא תכלול גם את המעגל השלישי של פיקוח אלקטרוני, וזאת בנוסף לשני המעגלים מהם התרשם לחיוב, דהיינו מערך הפיקוח האנושי שהוצע ופיקוח של שירות המבחן.

3.

לאחר שעיינתי בחומר ושמעתי את באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי למרות שרצוי לקיים גם פיקוח אלקטרוני בנסיבות המקרה, משהתברר כי מבחינה מעשית לא ניתן לעשות כן, הרי שבאיזון בין האינטרסים השונים, יש מקום להיענות לבקשה לשחרור לחלופת מעצר. במקרה דנן, אפשרות זו ראויה בעיני מהחלופה, דהיינו המשך מעצר העורר מאחורי סורג ובריח, אך ורק בשל העדר תשתית להתקנת פיקוח אלקטרוני במקום המתאים לשמש כחלופת מעצר.

4.

בהקשר זה נתתי דעתי בעיקר לשיקולים הבאים: מדובר במעצר הנמשך מזה כחודשיים; המעשים המיוחסים לעורר, הגם שהם מכוערים, לא הגיעו לכדי שימוש פיסי באלימות; עברו של העורר, הגם שהוא כולל עבירה דומה מלפני כ-8 שנים, איננו מכביד יתר על המידה; מדובר בעורר כבן 29 שזהו מעצרו הראשון, ויש לקוות כי בעובדה זו יש אפקט מרתיע; התרשמותו החיובית של שירות המבחן ובית המשפט קמא ממערך הפיקוח שהוצע.

5.

לאור האמור, הערר התקבל, במובן זה שהחלטת בית המשפט קמא שלא לאפשר שחרור לחלופת המעצר המוצעת תבוטל, ובמקומה יתאפשר שחרור כאמור.

6.

בית המשפט המחוזי ייקבע בתוך 7 ימים דיון, על מנת לקבוע את התנאים לשחרור לחלופת המעצר. עד להחלטת השחרור האמורה, יהיה העורר במעצר מאחורי סורג ובריח.