בש"פ 207/18 מדינת ישראל נ. דניאל טרודי

בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

העובדות הצריכות לעניין פורטו בהרחבה בהחלטת השופט שהם בערר על החלטה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים (בש"פ 4276/17 מיום 15.6.17), וכן בהחלטת השופט קרא בבקשה הראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (בש"פ 7761/17 מיום 18.10.17).

כעת עומדות רגלינו בבקשה השניה.

2.

יש להצר על כך, שהמשפט רחוק עד מאוד מלהתנהל "מיום ליום". עם זאת, אציין כי במהלך ההארכה הראשונה נחקרה המתלוננת הראשונה משך 3 ישיבות. המתלוננת השניה נחקרה בישיבה אחת וחקירתה אמורה היתה להימשך בישיבה נוספת שבוטלה.

במצב דברים זה, ולאור האמור בהחלטות הנ"ל ומשלא מצאתי כי העיכוב בהתקדמות המשפט רובץ לפתחה של המבקשת - לא מצאתי כי נקודת האיזון השתנתה במידה כזו, שיש להורות בשלב זה על שחרורו של המשיב.

עם זאת, יתכן כי לאחר סיום שמיעת עדויות המתלוננות, תשתנה נקודת האיזון ואיני קובע מסמרות בנושא זה.

3.

בא כח המשיב הכביר בטיעוניו, על מנת לשכנע כי עוצמת הראיות כורסמה במהלך עדותן של המתלוננות. ברם, הלכה ותיקה עמנו כי סעיף 62 לחוק המעצרים, אינו האכסניה המתאימה להעלות טענות כגון דא, ומובן כי פתוחה בפני המשיב הדרך, להגיש בקשה לעיון חוזר.

4.

לפני סיום, אחזור ואפנה להחלטתו של חברי השופט קרא , למותב בבית משפט קמא לעשות כמיטב יכולתו "לצופף" את מועדי הדיון בהינתן התקופה הממושכת בה שוהה המשיב במעצר.

5.

סוף דבר, אני נעתר לבקשה ומאריך מעצרו של המשיב למשך 90 יום, החל מיום 19.1.18 או עד למתן פסק דין בת"פ 48191-01-17 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.