בש"פ 2094/02 קאהר דאעס נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של החזקת נשק וסחר בנשק שלא-כדין. בית-משפט קמא הורה על מעצרו עד תום ההליכים ועל כך הערר שלפניי.

בא-כוח העורר טען לפניי על שלושה אלה: על כך שאין ראיות-לכאורה להוכחת האשמה; על כך שאין עילה מוכחת למעצר; ועל כך שראוי הוא העורר לחלופת-מעצר. אדרש לשלושה ראשי טיעון אלה, אחד לאחד, כסידרם.

אשר לראיות-לכאורה להוכחת האשמה: המדובר הוא בשני כלי-נשק מסוג "קרל גוסטב" שהעורר קנה מפלוני ולאחר מכן מכר אחד מהם לאלמוני. שניים הם עדים המעידים נגד העורר: פלוני, אשר מכר לעורר את כלי-הנשק, ואלמוני, אשר קנה מן העורר את כלי-הנשק. בא-כוח העורר תוקף שני עדים אלה, כל אחד מהם לעצמו, אך לעת הזו ועל-פי הכללים המקובלים עלינו, נאספו אל תיק המשטרה ראיות-לכאורה להוכחת האשמה. אם כך על דרך הכלל, לא כל שכן שלא הוכח כל קשר בין פלוני לבין אלמוני להעליל על העורר אותם מעשים אשר עשה כנטען. טיעונים שיש לו לבא-כוח העורר מקומם הראוי יהיה לעת המשפט. כיום אין בהם באותם טיעונים כדי למוטט את גירסת התביעה או כדי להטיל בה ספק רציני.

אשר לעילת-מעצר: הוכחה גם הוכחת עילת-מעצר, ומשני טעמים: האחד, הואיל והעבירה עליה עומד העורר לדין באה בגידרי סעיף 21(א)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו- 1996. השני, אדם הקונה או מוכר כלי-נשק, מסוכנותו ליחיד ולכלל נובעת מעצם עיסוקו.

בא-כוח העורר מלין על כך שבית-משפט קמא לא בדק חלופות-מעצר, ועל כך אומר כי מסוכנות הנשקפת מאדם הסוחר בכלי-נשק בימינו ובמקומנו, מסוכנות זו היא כה רבה עד שחלופת-מעצר לא תסכון. אין-ספק שמעצרו של העורר יקשה עליו ועל בני משפחתו, ואולם המסוכנות הנשקפת ממנו רבה עד כדי כך שאין הוא ראוי כי יזכה בחלופת-מעצר.

הערר נדחה.

היום, ח' ניסן תשס"ב (21.3.2002)

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02020940. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il