בש"פ 21/08 קשת בענן נתב"ג פרויקטים בע"מ נ. קפה לנדוור בע"מ

1.

זו בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים לצורך המשך ניהול משפטו.

2.

המשיב מואשם בעבירות מין שביצע כנגד שתי עובדות זרות שטפלו בתקופות שונות באמו הקשישה. הוא מואשם באינוס, במעשה מגונה בכח, מעשה מגונה בפומבי, תקיפה, ומעשה מגונה.

על פי האישום הראשון, קרא המשיב למתלוננת Z.J. להיכנס לחדרו בדירה בה התגורר עם אמו, ומשסרבה, הגיע לחדרה, החל ללטפה בראשה, ונשק לה על פניה, על אף שהדפה אותו בכוח. כן ליטף את חזה למרות התנגדותה, ואז חזר לחדרו.

בהזדמנויות אחרות, נהג לאחוז בשערה של המתלוננת, ולנשק לה בפיה, וכן לנגוע בגופה באמצעות ויברטור, אותו ניסה להכניס לישבנה והעבירו על איבר מינה מעל בגדיה, למרות התנגדותה. עוד נהג לשפשף את איבר מינו בפניה, ולעיתים עד שהגיע לסיפוק בנוכחותה.

באישום נוסף, בעת שהמתלוננת האכילה את האם הקשישה, משך המשיב בחוזקה בשערה, וגרם לה לכאב. היא ניסתה לדחוף אותו וברחה לבית אחיו; במועד אחר, נכנס המשיב לחדרה של המתלוננת, ובעת שישבה על מטתה, אחז בכתפה וניער אותה, נשכב מעליה, וצבט אותה על אף התנגדותה. בהזדמנות אחרת, בעת ששכבה המתלוננת במטתה, נכנס המשיב לחדר כשפלג גופו העליון חשוף. הוא נשכב מעל המתלוננת, פתח את חולצתה בחוזקה, פשט את מכנסיה ותחתוניה, אחז בחזה וניסה לנשקה, אך המתלוננת הזיזה את ראשה מצד לצד. המשיב משך בשערה וצבט אותה בידה. הוא פיסק את רגליה בכח, והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה עד שהגיע לסיפוק מיני, וזאת חרף התנגדותה של המתלוננת וקריאתה לעזרה.

אשר למתלוננת M.M. , שגם היא שמשה מטפלת סיעודית לאם, נהג המשיב

מפעם לפעם לנשקה בצווארה, בגבה, בלחייה, ובעורפה, ללא הסכמתה ובניגוד לרצונה. בהזדמנות אחרת טפח על ישבנה.

3.

המשיב נעצר עד תום ההליכים, ובקשה לעיון חוזר במעצרו נדחתה, וכך גם ערר שהוגש לבית משפט זה נדחה, וזאת בשל מסוכנותו.

4.

עד כה לא הוחל בשמיעת הוכחות בתיק זה, אם כי נקבעו 4 מועדים לסוף חודש מרץ ותחילת חודש אפריל 2008. בבקשת המדינה לא עלה טעם מיוחד המסביר את העובדה כי משפט ההוכחות, למעשה, טרם החל.

5.

התמשכות זמן המשפט שאין לה הסבר מיוחד, מצד אחד, ועמדת בתי המשפט מהעת האחרונה בעיון חוזר בדבר מסוכנותו של המשיב ודחיית בקשתו לשחרור בחלופה, מצדיקים איזון בין זכותו של המשיב לחירות אישית לאחר חלוף 9 חודשים שבמהלכם הוא נתון במעצר, לבין הצורך להגן על בטחון הציבור מפני חומרת מסוכנותו.

בנסיבות הענין, אלמלא נקבעו ארבעה מועדי הוכחות בזמן הנראה לעין, הייתי שוקלת בכובד ראש לבחון אפשרות להחיל על המשיב חלופת מעצר. אולם מאחר שנקבעו 4 ישיבות כאמור, ויש מקום לקוות כי המשפט עשוי להסתיים במהלכן, יש להאריך את המעצר כמבוקש.

עם זאת, באם המשפט ימשיך ויתארך, אפשר ויהיה מקום לשקול ולהעריך פעם נוספת אפשרות שחרור המשיב בחלופה במסגרת האיזונים הנדרשים בסוגיה זו, תוך התחשבות בגורם חלוף הזמן. בהקשר זה מוסבת תשומת הלב לתסקיר שירות המבחן מיום 3.10.07 שהיה נכון לאשר חלופה קונקרטית בעניינו של המשיב.

מעצר המשיב מוארך, אפוא, בתשעים יום מיום 2.1.08 אועד למתן פסק דין בעניינו של המשיב, לפי המוקדם.