בש"פ 2109/15 מוראד עבאס נ. מדינת ישראל

1.

בפתח הדיון הודיע בא-כוח העורר כי לצורך הערר – העורר חוזר בו מטענותיו לגבי הראיות לכאורה, ובנסיבות העניין – הוא עשה בדין כך.

2.

בשלב מאוחר יותר של הדיון – הודיע בא-כוח העורר כי העורר מבקש לחזור בו גם מיתרת הערר, שבגדרו השיג כנגד החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד בנצרת, באשר לחלופת המעצר שהוצעה ע"י העורר. עם זאת, בא-כוח העורר הצהיר שהעורר שומר על זכותו להציע חלופת מעצר הדוקה אחרת, מרוחקת מעל כ-50 ק"מ מכפרו של העורר – כדי שזו תיבחן.

3.

בא-כוח המשיבה הודיע בתגובה לאמור בפיסקה 2 שלעיל כי ככל שתוגש חלופת מעצר אחרת כאמור – אין לה התנגדות שזו תיבדק ע"י שירות המבחן ותובא בפני בית המשפט, ואולם המדינה שומרת על זכותה להתנגד לשחרורו של המבקש לכל חלופת מעצר באשר היא וכן לחלופת המעצר הפרטנית שתוצע.

4.

נוכח כל האמור לעיל – הערר נמחק. לעורר נשמרת הזכות להציע חלופת מעצר הדוקה ומרוחקת, כאמור בפיסקה 2 שלעיל ולמשיבה עומדת הזכות להתנגד לשחרורו של העורר לחלופת מעצר כלשהי, לרבות זו החדשה שתוצע ע"י העורר.

היה ותוגש הצעה לחלופת מעצר חדשה כאמור, שירות המבחן יערוך לגביה תסקיר חלופת מעצר ובית המשפט המחוזי הנכבד יקיים דיון ביחס אליה, שבגדרו כל צד יציג את עמדותיו.

5.

למען הסר ספק – אבהיר כי אין אני מביע דעה כלשהי לגבי התכנות שחרורו של העורר לחלופת מעצר בכלל, או לזו החדשה שתוצע ע"י העורר ובנושא זה יחליט בית המשפט המחוזי הנכבד בנצרת בעקבות הדיון שיקיים בפניו – בהתאם לשיקול דעתו.