בש"פ 2110-23 בש"פ 2110-23

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' פינק) בשה"ת 31118-09-22 מיום 22.2.2023, בה נדחתה בקשת העורר לשינוי תנאי השחרור כך שיתאפשר לו לשהות עם מפקח אחד בלבד במקום שני מפקחים צמודים בכל עת.

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו שורה של עבירות חמורות מאוד של ביצוע מעשים מיניים בקטינים באמצעות רשת האינטרנט. לא הייתה מחלוקת אודות קיומן של ראיות לכאורה בקשר לעובדות נושאות כתב האישום, ובהמשך העורר אף הודה בעבירות שיחוסו לו, ועניינו קבוע לטיעונים לעונש ביום 25.4.2023.

במהלך התקופה מאז הגשת כתב אישום, התאפשר לעורר לחזור לגור בביתו, אולם זאת בתנאי שיהיה עליו פיקוח של שני מפקחים בכל עת. בא כוח העורר טוען כי ניתן לצמצם את מספר המפקחים למפקח אחד בלבד, וזאת לאור תסקיר חיובי של שירות המבחן, מאחר שהעורר הוכיח את עצמו והוכיח כי ניתן לתת בו אמון, ומאחר שאין יתרון ממשי לשני מפקחים על פני מפקח אחד.

לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לי ושמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. אכן, ישנו קושי לא מבוטל, שאינני מקלה בו ראש, בחיוב של העורר לשהות בבית בליווי של שני מפקחים. יחד עם זאת, הסיכון שנובע מהעורר הוא סיכון שמקורו ברשת האינטרנט ולכן הוא קיים ביתר שאת כאשר הוא נמצא בבית המגורים שלו. עוד יש לציין בהקשר זה כי בית המשפט אישר אפשרות של פיקוח על ידי חמישה מפקחים אפשריים, ולכן לא בהכרח שני הוריו חייבים לפקח עליו, אלא ניתן לגוון את המפקחים שנמצאים עם העורר בפועל.

כל הטעמים הללו מצדיקים היעדר התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, שהוא בית המשפט שעוקב אחרי התהליך של העורר מעת הגשת כתב האישום ועד היום. בית המשפט אף הקל לאורך הזמן באופן משמעותי בתנאי השחרור של העורר בהתאם לשיקול דעתו ולנסיבות המשתנות, וייתכן כי בית המשפט אף ימצא לנכון בעתיד להקל את התנאים פעם נוספת. יחד עם זאת, לעת הזו, אינני סבורה כאמור כי יש מקום להקלה כזו, ולכן אני דוחה את הערר.