בש"פ 2141/98 מדינת ישראל נ. אברהם גבאי

1.בתאריך 29.1.98, בשעות אחר-הצהריים, נשדדה חנות לשיווק סיטונאי לצרכי צילום על-ידי חבורת שודדים רעולי פנים, חמושים באקדחים ומצויידים באזיקונים, בהם כבלו את עובדי החנות. בעל החנות הזעיק את המשטרה מיד לאחר שהשודדים עזבו את המקום, וניידת משטרה אשר הגיעה לאזור השוד, דקות מספר לאחר מכן, לכדה את יעקב סבן בעודו רץ לעבר מכונית, אשר חנתה בסמיכות לחנות שנשדדה, כשמנועה מותנע. במושב הנהג ישב אברהם גבאי, הוא העורר.

2.במכונית נמצאו כפפות ובסמוך אליה אזיקונים. השניים נעצרו. במהלך חקירתו הודה סבן בפני מדובב משטרתי כי השתתף בשוד וכי נסע למקום השוד יחד עם העורר שנתפס בתוך המכונית. בחקירה גם התברר כי המכונית היא גנובה, וכי הלוחיות שעליה מזוייפות. העורר, שהכחיש כי השתתף בשוד, הסביר כי נקלע בדרך מקרה לאזור השוד והתבקש על-ידי אלמוני לשבת במכונית.

כן מצאו החוקרים, על-יסוד פלטי מכשירי הטלפון הניידים שבבעלות סבן והעורר, כי השניים שוחחו ביניהם בסמיכות לשעת ביצוע השוד.

3.על-יסוד ראיות אלה, הואשמו העורר וסבן בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות קשירת קשר לפשע, שוד מזויין וגניבת מכונית, והמדינה ביקשה לעוצרם עד תום ההליכים המשפטיים.

בית-המשפט המחוזי החליט על מעצרו של סבן שהודה, כאמור, בהשתתפות בשוד, והורה על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים, הואיל והגיע לכלל דיעה כי התשתית הראייתית המפורטת לעיל אינה מספיקה למעצר.

מכאן הערר, ולדעתי בדין יסודו.

4.מערכת הראיות עליה הושתת כתב-האישום, המורכבת מראיה ישירה - דברי סבן למדובב - ומראיות נסיבתיות - ישיבתו של העורר במכונית גנובה שמנועה מותנע, במקום הסמוך לשוד דקות ספורות לאחריו, כשבמכונית כפפות ובסמוך אליה אזיקונים - מוכיחה לכאורה - באין הסבר סביר המתיישב עם חפותו - את האשמות המיוחסות לו. ודאי שמכלול הראיות מבסס סיכוי סביר להרשעה.

העבירות בהן מואשם העורר מקימות חזקת מסוכנות שלא נסתרה על-ידיו. לעורר אף עבר פלילי חמור. בנסיבות אלה, אין מקום לקביעת חלופת מעצר.

אשר-על-כן, אני מקבלת את הערר, מבטלת החלטתו של בית-המשפט המחוזי ומורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לנוכח החלטתי זו מתייתר הדיון בעררו של העורר כנגד עיכוב שחרורו ממעצר ואני מוחקת אותו.