בש"פ 2148/18 מדינת ישראל נ. אורן אזייב

1.

מונחת בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום, החל מיום 22.3.18, או עד למתן פסד דין בת"פ 51221-03-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי התאריך המוקדם מבניהם. משיקולים מעשיים, ניתנה החלטת ביניים להארכת מעצרו בתשעה ימים.

המשיב מואשם, ביחד עם אחרים, בביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות ושל קשירת קשר לפשע. על פי סיפור המעשה, המשיב והאחרים נכנסו לביתו של המתלונן שלא בהסכמתו. הם תקפו אותו, הכו אותו בחוזקה בראשו, וכאשר הוא נפל הם המשיכו להכותו עד אשר איבד הכרתו. בעוד שרוע המתלונן על הרצפה, חבול ומחוסר הכרה, המשיב והאחרים נטלו רכוש שהיה בביתו.

2.

אמות המידה בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 הן מסוכנות המשיב וקצב המשפט. מטרת הראשונה היא להגן על הציבור; ואמת המידה השנייה מתרכזת בשמירה על זכויות הנאשם, המוחזק במעצר חרף חזקת החפות העומדת לו במהלך המשפט.

אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר. באשר לקיומה של חלופה, המשיב עבר לכאורה את עבירת השוד, שהיא חמורה כשלעצמה, כאשר הוא היה במעצר בית במסגרת הליך אחר המתנהל נגדו. המכלול מלמד אפוא על מסוכנות. באשר לקצב המשפט, עד כה נשמעו כארבעה עשר עדים, ונקבעו שני תאריכים נוספים לשמיעת ראיות בחודש הבא. מספר דיונים נדחו, בין היתר, על רקע החלפת ייצוגו של המשיב. התמונה המצטיירת היא כי הכף נוטה להמשך מעצרו של המשיב. הסנגורית התייחסה לאפשרות של חלופה, אך במסגרת בקשה זו, על פי תנאיה, לא מצאתי לנכון להידרש לכך. אין בכך להביע עמדה לכאן או לכאן אם תוגש בקשה חדשה במהלך תקופת המעצר.

סוף דבר, על פי מתווה המחוקק, שנקבע בסעיף 62 לחוק המעצרים, יש מקום להאריך את המעצר בהתאם לבקשת המדינה. כמובן שמצופה מבית כי המשפט יוסיף תאריכים נוספים במהלך התקופה האמורה.

הנני נעתר לבקשת המדינה, ובהמשך להחלטת המעצר שניתנה, מעצרו של המשיב יוארך בשמונים ואחד יום, מתאריך 31.3.2018, או עד למתן פסק דין בתיק העיקרי בת"פ 51221-03-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי התאריך המוקדם מבניהם.