פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2149/10
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
מהנא עמאש
בקשה
להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
- מעצרים), תשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ו' בניסן התש"ע
(21.3.10)
בשם המבקשת:
עו"ד דפנה פינקלשטיין
בשם המשיב:
עו"ד דליה רוזנברג
החלטה
1.
לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מכוח סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) , החל מתאריך 27.3.2010, או עד למתן פסק דין בת"פ 12251/04/09 בבית המשפט השלום בחדרה, לפי המוקדם.
2.
בתאריך 27.4.2009 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט השלום בחדרה. בתאריך 19.5.2009 תוקן כתב האישום, ובגדרו מיוחסת למשיב עבירה של חבלה או פציעה. בכתב האישום המתוקן נטען כי בתאריך 14.4.2009, בהיותו ביישוב ג'סאר-א-זרקא, הכה המשיב אדם (להלן: המתלונן ) באמצעות בקבוק העשוי זכוכית בפניו ובגבו. עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, אשר התקבלה בתאריך 30.4.2009 (כב' השופטת ה' אסיף ) .
3.
התקדמות ההליך אופיינה בתקלות שונות, אשר גרמו לעיכובים. כך, למשל, בדיון שהתקיים בתאריך 14.10.2009 לא התייצבו העדים שהיו אמורים להעיד באותו מועד, כתוצאה מטעות במזכירות בית המשפט. שני מועדי הוכחות נוספים שנקבעו נדחו בשל מחלת התובעת ובשל היעדרות המשיב (בהתאמה).
4.
בתאריך 17.1.2010, לקראת חלוף תשעת חודשי המעצר, הוגשה בקשה להארכת מעצר מכוח סעיף 62 ל חוק המעצרים , אשר נידונה בתאריך 25.1.2010, בפני חברי, כב' השופט א' א' לוי. הדיון התמקד בעיקר בשאלת חלופת המעצר. בית המשפט קיבל את בקשתה של המבקשת רק בחלקה, תוך שהוא מאריך את המעצר ב שישים ימים בלבד, בקובעו, בין השאר, כלדקמן:
"עולה כי בפנינו נאשם ממנו נשקפת סכנה של ממש לציבור, ועל כן, חרף השיהוי בהליכים החלטתי להיעתר לבקשת המדינה בחלקה, בתקווה שבמהלך תקופה זו יתקדם הדיון בתיק התקדמות של ממש, דבר שיחייב מטבע הדברים קביעתם של מועדי הוכחות נוספים. ככל שבית משפט השלום יתקשה לקבוע מועדים קרובים נוספים, יהיה רשאי המשיב לשוב ולהציע חלופת מעצר, מחוץ לג'סר א-זרקא, וככל שתימצא ראויה יוסף בית המשפט ויקבע את תנאי השחרור".
להשלמת התמונה יצוין כי שלילת האפשרות לחלופת מעצר בתוך היישוב ג'סאר-א-זרקא נתמכה, בין השאר, בעובדה כי מרבית מעדי התביעה מתגוררים ביישוב זה, ובנתון שהאירועים שבגינם הוגש כתב האישום התרחשו ביישוב.
5.
על אף קביעתו הנ"ל של חברי, השופט א' א'
לוי , ותקוותו שבמהלך תקופת המעצר המוארכת יתקדם הדיון בתיק התקדמות של ממש – לא חל שינוי משמעותי בהיבט זה. בעת הערכת המעצר האחרונה, התיק היה קבוע להוכחות לתאריך 8.2.2010, אך לדיון במועד זה לא זומנו (בשל טעות כלשהי, אשר הצדדים חלוקים באחריות לגביה) כל העדים שהיו צפויים להישמע, ונשמעו שני עדים בלבד. בהמשך נקבעו מועדי הוכחות נוספים לתאריכים 15.2.2010 ו- 7.3.2010. בדיון שהתקיים בתאריך 15.2.2010 נשמעו שלושה עדים נוספים. נכון להיום קבוע מועד נוסף לשמיעת ראיות התביעה – לתאריך 13.5.2010 (לסיבות לאי-קביעת מועדים נוספים, ראו החלטתו של כב' השופט א' קפלן מתאריך 2.3.2010, אשר תלה הדבר בעובדה שהתביעה לא הציעה דחיות בתיקים אחרים שהיא מנהלת בפניו. בשולי הדברים אציין כי לדידי נימוק זה הוא מוקשה מעט, שהרי האחריות והיכולת לקביעת לוחות הזמנים לדיונים נמצאים בראש ובראשונה באחריות השופט).
על רקע דברים אלה – משאיימה תקופת הארכת המעצר הנוספת שאישר חברי השופט א' א' לוי – לחלוף, הוגשה הבקשה שלפניי והכרעתי בה תובא להלן.
דיון
6.
חרף הבעייתיות המועלה בהתמשכות ההליך, אני סבור כי עסקינן במצב שבו קיימת, על פני הדברים, דרגת מסוכנות שלא מאפשרת את שחרורו של המשיב ללא בחינה יסודית של חלופת מעצר מתאימה. לפיכך החלטתי כי דין הבקשה – להתקבל בצורה חלקית , בתנאים הבאים:
(א) מעצרו של המשיב יוארך ב-45 ימים נוספים, אשר ימנו החל מתאריך 27.3.2010, או עד למתן פסק דין בת"פ 12251/04/09 בבית המשפט השלום בחדרה, הכל לפי המוקדם.
(ב) המשיב יהא רשאי בתוך תקופת המעצר הנ"ל להעלות הצעות לחלופת מעצר שיידונו בפני הערכאה הדיונית, כאשר אין לשלול על הסף הצעות לחלופת מעצר גם בתוככי היישוב ג'אסר-א-זרקא (ובלבד שזו תכלול: איזוק אלקטרוני, איסור יציאה מן הארץ וערבויות נכבדות). אעיר כאן את המובן מאליו כי אם ימצא המשיב לנכון להציע חלופת מעצר מחוץ ליישוב ג'אסר-א-זרקא
– ייקל על בית המשפט לקבלה.
האפשרות הניתנת למשיב להציע זו הפעם גם חלופת מעצר בתוככי היישוב ג'אסר-א-זרקא מבוססת על העובדה שהחשש להשפעה על עדי התביעה נחלש (הואיל ועדי התביעה המתגוררים במקום העידו כבר כולם) וכן בהתחשב בדברי באת כוחו המלומדת של המשיב שמסרה כי בני משפחתו המורחבת של המשיב מתגוררים כולם בתוך היישוב, ולכן יקשה עליו מאוד למצוא חלופת מעצר נוספת מחוץ לג'סאר-א-זרקא.
7.
מיותר לציין לבסוף כי אין בכל האמור לעיל בכדי לקבוע מסמרות בדבר סבירותה של חלופת מעצר כזו או אחרת שיעלה המשיב, ולבית משפט השלום הנכבד מסור, כמובן, שיקול דעת מלא בקבלתה או בדחייתה על פי מיטב שיקול דעתו.
התקבלה היום, ז' בניסן תש"ע (22.3.2010).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
10021490_K01.doc
מה
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il