בש"פ 2159/99אנדריי אנדרייב נ. מדינת ישראל

בפנינו שני ערעורים על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפיו נדון המשיב לעונש של 7 חודשי מאסר בפועל ו11- חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים. כן הופעל עליו בחופף, מאסר על תנאי בן 6 חודשים.

שני הערעורים נדונו במשותף ופסק-דין זה מתייחס לשניהם.

העבירות בהן הורשע המערער הן תקיפה, גניבה ונהיגה בזמן פסילה.

הנאשם מלין על חומרת העונש ואילו המדינה מערערת על קולתו.

הסניגור העלה טענות רבות כנגד העונש שהושת על המערער. הוא הדגיש את העובדה שבאופן מקורי הוגש נגד המערער כתב אישום חמור לאין שיעור מכתב האישום שבו הורשע וכי משום כתב האישום הראשון עבר המערער עינויי דין, היה נתון חודש במעצר וארבעה וחצי חודשים ב"מעצר בית מלא", מעצרים שלפי כתב האישום המתוקן לא היה המערער צפוי להם. כן ציין הוא כי המערער שינה את אורח חייו, נולדה לו ילדה, הוא פתח עסק עצמאי, הוא עובד ומשתכר ומכלכל את משפחתו וגם את הוריו ומצב בריאותו איננו תקין.

המדינה טוענת לעומתו, כי למעשה, לא הוטל על המערער עונש כלשהו בעד המעשים נשוא כתב האישום שעל פיו הורשע וכי עונש המאסר בפועל שהוטל עליו תואם את עונש המאסר על תנאי חב ההפעלה שאכן הופעל, אלא שהופעל בחופף. כן הופנינו לגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער שבעקבות אחת מהן נדון לשלושה וחצי חודשי מאסר בפועל בגין מעשה אלימות וכמה חודשים לאחר ריצוי העונש עבר את העבירות נשוא תיק זה.

דין ערעור המערער להידחות ודין ערעור המדינה להתקבל.

העבירות בהן הורשע המערער על פי כתב האישום המתוקן חמורות הן. הוא הורשע בתקיפה, בגניבה ובנהיגה בזמן פסילה כאשר אלה בלבד הצדיקו עונש מאסר ולא היה מקום להתערב בעונש המאסר כפי שהושת אילו עמדו בפנינו רק שלוש העבירות הנ"ל והמעשים שבתשתיתן. אלא שלא כך הוא. המערער עבר בשני תאריכים נפרדים בהפרש של חודש עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף ובהיותו בפסילה לתקופה של שנתיים. קדמו לשני מקרים אלה שש הרשעות בעבירות זהות ובנוסף, נהיגה ללא ביטוח וחוסר רשיון רכב, עבירות שאותן עבר מאז 1994 ועד 1998. הוא נדון לפסילת רשיון נהיגה מספר פעמים לתקופה המצטברת למספר שנים והדבר לא הרתיע אותו מלנהוג שוב ללא רשיון, מספר פעמים, במהלך תקופה קצרה, בהיותו בפסילה. עבירות אלה הן חמורות ביותר ומבצען מסכן את שלום הציבור ומגלה שוב ושוב שאין הוא לומד את הלקח.

מתסקיר קצין המבחן עולה כי המערער איננו לוקח אחריות על מעשיו.

אשר על כן, אנו דוחים את ערעורו של המערער, מקבלים את ערעורה של המדינה ורק משום שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם המערער, מסתפקים אנו בכך שאנו קובעים כי עונש המאסר על תנאי שהושת על המערער ירוצה במצטבר לעונש המאסר בפועל שהוטל עליו, באופן שיהיה עליו לרצות 13 חודשי מאסר. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

הודע.

ניתן היום, כ"ז בכסלו תש"ס (6.12.99).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט

עו"ד שקלאר: מבקש עיכוב ביצוע לצורך פניה לנשיא המדינה בבקשת חנינה. לחלופין מבקש הוא דחיית תחילת ריצוי העונש לחודש ימים כשהערבויות שניתנו בבית המשפט המחוזי תעמודנה בעינן.

עו"ד גרנות: איננו סבורים שיש מקום להיענות לבקשת העיכוב על מנת לאפשר פניה לנשיא המדינה. מסכימה לעיכוב בן חודש.

החלטה

אין אנו מוצאים ליתן עיכוב ביצוע העונש כדי לאפשר פניה לנשיא המדינה. המערער יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 6.1.2000 עד השעה 10:00.

הערבויות ותנאי עיכוב הביצוע שניתנו בבית המשפט המחוזי יעמדו על כנם.