החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2197/05 סטיב אפראימוב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · חלופת מעצר בית ושהייה מחוץ לביתערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לשינוי תנאי שחרור לחלופת מעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר, העומד לדין בעבירות של ניהול משחקים אסורים, הלבנת הון ועשיית פעולה ברכוש אסור, ביקש לשנות את תנאי מעצר הבית שנקבעו לו ולשוב לביתו בקריית מוצקין. בית המשפט דחה את הערר בשל מסוכנותו של העורר, וקבע כי משך השהייה מחוץ לביתו נובע מריבוי העדים. נקבע כי לאחר שמיעת עדי התביעה ניתן יהיה לשקול מחדש את תנאי השחרור.

העובדות

העורר עומד לדין באשמת ניהול מקומות למשחקים אסורים, הלבנת הון ועשיית פעולה ברכוש אסור. בית המשפט המחוזי שחרר אותו לחלופת מעצר בית, אך קבע כי שהייתו בביתו בקריית מוצקין אינה בת הפנייה מאחר שהעבירות בוצעו לכאורה באזור הקריות ובצ'ק פוסט. בקשות לשינוי החלטה זו נדחו, והאחרונה נדחתה ביום 28.2.05.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעתיק את מקום מעצר הבית של העורר מקריית מוצקין בשל אופי העבירות המיוחסות לו
  2. 2.האם משך השהייה של העורר מחוץ לביתו מצדיק שינוי בתנאי השחרור

הלכות

  1. 1

    לנוכח מסוכנות העורר אין מקום להעדיף את אינטרס הפרט ונוחיותו על פני אינטרס הכלל, אף שלגורם הזמן יש משקל

    ״לנוכח מסוכנותו של העורר עליה הצביע בית משפט זה בבש"פ 10157/03, לא שוכנעתי כי הגיעה השעה להעדיף את אינטרס הפרט ונוחיותו על אינטרס הכלל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר בית
  • ערר
  • מסוכנות
  • הלבנת הון
  • ניהול מקומות למשחקים אסורים
  • עשיית פעולה ברכוש אסור
  • אינטרס הכלל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

2197/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

העורר:

סטיב אפראימוב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 1.3.05, בתיק ב"ש

3395/05, שניתנה על ידי כבוד השופט י' גריל

תאריך הישיבה: ג' באדר ב'

תשס"ה (14.3.2005)

בשם העורר: עו"ד יובל

זמר

בשם המשיבה: עו"ד אריה

פטר

החלטה

העורר עומד לדין באשמת ביצוע עבירות של ניהול מקומות למשחקים אסורים, הלבנת הון, ועשיית פעולה ברכוש אסור. בית המשפט המחוזי אשר שיחרר את העורר לחלופה של מעצר-בית, קבע בשעתו כי שהייתו של העורר בביתו בקרית מוצקין "לא תוכל לבוא בחשבון הואיל והעבירות נשוא האישום בוצעו לכאורה באזור הקריות ובצ'ק פוסט". בעקבות כך נדרש העורר להציע חלופות אחרות, ובקשות שהוגשו לשינוי החלטה זו נדחו, ולאחרונה ביום 28.2.05. בהחלטה אחרונה זו עוסק הערר שבפני.

דין הערר להידחות.

אכן, העורר שוהה מחוץ לביתו זמן ניכר, אולם זהו טבעם של תיקים מסוג זה בהם ריבוי העדים גורם להתמשכות ההליכים. לגורם הזמן יש כמובן לתת משקל, אולם לנוכח מסוכנותו של העורר עליה הצביע בית משפט זה בבש"פ 10157/03, לא שוכנעתי כי הגיעה השעה להעדיף את אינטרס הפרט ונוחיותו על אינטרס הכלל. כך או כך, מפיו של בא-כוח המשיבה למדתי כי לשמיעת התיק נקבעו מועדים נוספים, ומותר להניח כי במהלכם תסתיים שמיעתם של עדי התביעה. אם כך יקרה, נראה כי יהיה זה נכון לשוב ולשקול בתום אותו שלב את האפשרות לעשות שינוי בתנאי השחרור.

הערר נדחה.

ניתנה היום, ג' באדר ב' תשס"ה

(14.3.2005).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1לנוכח מסוכנות העורר אין מקום להעדיף את אינטרס הפרט ונוחיותו על פני אינטרס הכלל, אף שלגורם הזמן יש משקל