בש"פ 2204-23 בש"פ 2204-23

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הערר להידחות.

לעורר מיוחסות עבירות חמורות של מעשה טרור וחבלה בכוונה מחמירה, וכתב האישום מייחס לו גם עבירה על חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, ארבע עבירות של פעולה בנשק למטרות טרור (ייצור והחזקה) ופעולה בנשק למטרות טרור (נשיאה והובלה). מעבר לאמור, עומד לחובת העורר גם עבר פלילי מכביד, הכולל הרשעה בעבירה של הריגה, שבגינה הוא אף ריצה מאסר. יחד עם זאת, בית המשפט קמא הפנה את העורר לקבלת תסקיר של שירות המבחן. התסקיר הראשון בעניינו היה תסקיר שלילי, ולאחר מכן הוגש על ידי שירות המבחן תסקיר משלים ביום 28.2.2023, שבו התרשם שירות המבחן משינוי שחל בעמדתו.

בית המשפט קמא החליט, חרף התסקיר האחרון של שירות המבחן, שלא להורות על מעצר של העורר בתנאים של פיקוח אלקטרוני, וזאת הן לאור חומרת העבירות המיוחסות לו והן לאור העובדה שבית המשפט לא התרשם ממערך הפיקוח שהוצע על ידי העורר. הוא היה סבור לכן, כי לעת מתן החלטתו, במיקום המוצע לא ניתן יהיה להקהות את רמת הסיכון לרמה סבירה.

כפי שהבהרתי, מסקנה זו מקובלת עליי. יחד עם זאת, אין בדברים אלה כדי לשלול את האפשרות שהעורר יציע בפני בית המשפט קמא מערך פיקוח שונה. ככל שיוצע מערך כזה, הוא ייבחן לגופו על ידי בית המשפט המחוזי; ואם בית המשפט יהיה סבור שמדובר במערך שיש בו כדי להקהות את הסיכון הנשקף מהעורר – חזקה עליו שייתן לכך ביטוי וישקול את הדברים פעם נוספת.

בכפוף לאמור לעיל, הערר נדחה.