בש"פ 2211/16 בש"פ 2211/16

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של מעשה סדום בבת משפחה שטרם מלאו לה 14; ריבוי עבירות של אינוס בתוך המשפחה; ריבוי עבירות של מעשה סדום בתוך המשפחה; עבירה של מעשה סדום במצב המונע התנגדות; מעשה פזיזות בתרופה; הדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט.

העבירות בוצעו במהלך שנים רבות – ולמצער חלקן מתאפיין בביצוע אלים.

אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומן של עילות מעצר – הן מפאת מסוכנותו של העורר, הן בשל החשש לשיבוש הליכים. בית המשפט המחוזי הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים, לאחר ששוכנע שחלופות מעצר בעניינו לא תסכונה.

מכאן הערר שלפניי, הממוקד בראש ובראשונה בבקשה להורות על הגשת תסקיר מעצר קודם שיוכרע גורלה של הבקשה למעצר עד תום ההליכים. זאת, בעיקר על רקע גילו הצעיר של העורר ועברו הנקי.

לאחר ששקלתי את טיעוניהם המפורטים של הצדדים, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

כידוע ישנה חובה לבחינה אם ניתן לאיין את עילת המעצר באמצעות חלופה שפגיעתה בחירות הנאשם פחותה. עם זאת ככל שבית המשפט סבור כי עילת המעצר היא בעצמה גבוהה עד כי לא ניתן יהיה לאיינה בדרך של חלופה, אין צורך להורות על עריכת תסקיר מעצר ( בש"פ 399/14 ליאור מנשה נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (22.1.2014) ).

במקרה דנן מדובר בשילוב של עילות מעצר בעצמה גבוהה; מסוכנותו של העורר שהיא בעצמה גבוהה על רקע טיב, היקף וחומרת עבירות המין; ובנוסף עצמת השיבוש.

לכך נוספים הנתונים הקשורים למתלוננת ולמצבה הנפשי. על רקע כל אלה סבר בית המשפט המחוזי כי לא ניתן ליתן אמון בעורר כי יקיים תנאי חלופה כלשהי.

בקביעה זו – המיוסדת על נתוניו הפרטניים של המקרה – לא ראיתי כאמור להתערב.

הערר נדחה אפוא.

ניתנה במעמד הצדדים היום, י"ב באדר ב התשע"ו (22.3.2016).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

16022110_M01.doc

נב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il