פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2213/15
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
שלום בימרוו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערר על החלטתו של בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברק נבו) בעמ"ת 36739-03-15 מיום
18.3.2015
בשם המבקש:
עו"ד גיא זהבי
החלטה
1.
בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.3.2015 (כבוד השופטת מ ' ברק נבו ,
עמ"ת 36739-03-15 ) , בגדרה נתקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 16.3.2015 (כבוד השופט ד ' קלייטמן , מ "ת 42710-02-15) לשחרר את העורר למעצר בית מלא.
2.
כתב האישום שהוגש נגד המבקש מייחס לו, יחד עם אחר, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון התפרצות לדירה, החזקת מכשירי פריצה והיזק לרכוש במזיד (עבירות לפי סעיף 499(א)(1), סעיף 406(ב) יחד עם סעיפים 25 ו-29(א), סעיף 409 יחד עם סעיף 29 (א), סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז-1977).
לפי פרטי כתב האישום, ביום 11.2.2015, בשעות הבוקר, המבקש יחד עם הנאשם השני שבכתב האישום, קשרו קשר לביצוע התפרצות לבית בעיר גדרה. לשם כך, רכשו שני לומים ופטיש (להלן: כלי הפריצה ). בהמשך לכך, הגיעו השניים לבית בגדרה מצוידים בכלי הפריצה וניסו להתפרץ על ידי קריעת רשת החלון ושבירת חלק מתריסיו, אך נמלטו מהמקום לאחר שעובדת משק הבית, שהייתה אותה שעה בבית, החלה לצעוק. מיד ובסמוך הבחין מר לחיאני בנאשמים בסמוך לבית כשהם אוחזים בכלי הפריצה, והחל לרדוף אחריהם עד שתפס את שותפו של המבקש. בהימלטם, השליכו השניים את כלי הפריצה.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשת המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.
3.
בית משפט השלום (כבוד השופט מ' מזרחי )
בהחלטה מיום 22.2.2015 קבע כי בנוגע למבקש, אם קיימות ראיות לכאורה הרי שהן רק בנוגע לעבירה של החזקת כלי פריצה, וכי יש לדחות את המשך הדיון עד לאחר שיוגש תסקיר בעניינו של המבקש.
ביום 3.3.2015 ערר המבקש על החלטה זו בטענה כי אין מקום להיזקק לתסקיר שירות המבחן מקום בו נקבע כי הראיות לכאורה הן חלשות ביותר, ואם הן קיימות הן קושרות את המבקש רק לעבירה של החזקת כלי פריצה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ' ברק נבו ), קבע כי משלא תמה מלאכתו של בית המשפט קמא אין מקום בשלב זה לדון, אלא לאחר החלטה סופית בנוגע למעצר עד תום ההליכים.
ביום 16.3.2015החליט בית משפט השלום (כבוד השופט ד' קלייטמן )
כי למרות התסקיר השלילי יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בית. בית המשפט ציין כי תסקיר שירות המבחן מצביע על מסוכנות המשיב וחולשת החלופה המוצעת, אולם לדידו גם אם קיימת מסוכנות מצד אדם, יש לבחון אותה בהקשר לעבירות המיוחסות לו. על כן, בהתבסס על ההחלטה מיום 22.2.2015 לפיה קיימות ראיות לכאורה לעבירה של החזקת כלי פריצה בלבד, ולמרות המלצת שירות המבחן, הוחלט כי המבקש ישוחרר למעצר בית מלא בבית הוריו.
4.
המשיבה עררה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל כאמור - בהחלטה מיום 18.3.2015 - את הערר והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ' ברק נבו ) קבע כי נוסף על הראיות הקושרות את המבקש להחזקת כלי פריצה, ישנן ראיות לכאורה לכך שהמבקש היה מעורב גם בניסיון הפריצה, וכי נוכח התסקיר השלילי, ששלל במפורש את ההורים כמפקחים, על יסוד ניסיון העבר, ובהעדר כל חלופה אחרת, אין מנוס ממעצרו.
5.
נגד החלטה זו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש את בקשת הרשות לערור שבפני. בנימוקי הבקשה טוען המבקש כי אין לראות בבקשתו לערור 'גלגול שלישי' משום שבקשתו זו היא הפעם הראשונה בה הוא עורר על החלטת המעצר. בנוסף, מעלה המבקש את השאלות, האם יכול היה לערור על ההחלטה לשולחו לתסקיר והאם בהעדר ראיות לביצוע עבירה יכול היה בית המשפט לתת משקל לתסקיר שירות המבחן. נוסף על שאלות אלו, מתייחס המבקש לשאלות שבחומר הראיות לכאורה הנוגעות למשקל שייחס בית המשפט המחוזי להודעות עובדת הבית ומר לחיאני וקביעתו העובדתית כי ההתקשרויות שבוצעו בין המבקש לבין הנאשם השני מהוות ראיה לכאורה בעבירות המיוחסות לו.
6.
דין הבקשה להידחות. ככלל, המבחן למתן רשות לערור לפני ערכאה שלישית בהליכי מעצר מצומצם למקרים בהם עולה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, זאת בדומה למבחן שנקבע לענין בקשות למתן רשות ערעור בהליכים אזרחיים ופליליים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עם זאת נקבע, כי הרשות עשויה להינתן גם מעבר לאמור, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כגון במקום של "פגיעה לא מידתית בזכויות הנאשם, או אי מתן משקל ראוי לשלום הציבור ולבטחונו" (בש"פ 5721/15 בביקר נ' מדינת ישראל (14.8.2012); בש"פ 1268/12 מדינת ישראל נ' פלונית (9.2.2012)).
7.
לא מצאתי כי המקרה דנן מקים עילה למתן רשות לערור נוכח אמות המידה האמורות. השאלות שמעלה המבקש בבקשתו אינן שאלות עקרוניות המצריכות בירור נוסף בערכאה שלישית ולא נמצא פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי העולה כדי פגיעה לא מידתית בזכויותיו של המבקש. טיעוניו של המבקש בדבר קבילות ומשקל הראיות מקומן להישמע בבירור המשפט לגופו.
סיכומו של דבר, לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, המצדיק עריכת בירור נוסף ב"גלגול שלישי". אשר על כן, הבקשה למתן רשות לערור נדחית.
ניתנה היום, י"א בניסן התשע"ה (31.3.2015).
ש ו פ ט