החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 222/06 מדינת ישראל נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשת המדינה להארכת מעצר המשיב בתשעים יום לצורך סיום משפטו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן החלטה בבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום או עד למתן גזר דין, לפי המוקדם. המשיב הודה והורשע בעבירות של איומים, תקיפת בת זוג וחבלה בכוונה מחמירה. התמשכות ההליך נבעה מבירור מצבו הנפשי, והמשפט עומד בפני סיום.

העובדות

המשיב הואשם בעבירות איומים, תקיפת בת זוג וחבלה בכוונה מחמירה לאחר שדקר את אשתו 11 דקירות. לאחר הקראת כתב האישום נערכו בירורים רפואיים-נפשיים, והמשיב אושפז לתצפית. ביום 19.12.05 הודה המשיב והורשע, ונתבקש תסקיר מבחן והדיון לעונש נקבע ליום 1.2.06.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום לצורך סיום המשפט בעודו במעצר?

הלכות

  1. 1

    התמשכות ההליך עקב הצורך לברר מצבו הנפשי של המשיב אינה בלתי סבירה, ויש להיענות לבקשת המדינה להארכת המעצר כשהמשפט עומד בפני סיום.

    ״התמשכות המשפט היתה בלתי נמנעת נוכח הצורך לברר את מצבו הנפשי של המשיב, והדבר הצריך זמן לצורך מיצוי הבדיקות המקצועיות שנדרשו לצורך כך.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • סיום המשפט
  • תנאי מעצר
  • בדיקות מקצועיות
  • מצבו הנפשי
  • תסקיר מבחן
  • גזר דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ 222/06

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

גואדה אספה

בקשה להארכת מעצר שניה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: י"ז בטבת תשס"ו (17.1.06)

בשם המבקשת: עו"ד אביה גליקסברג

בשם המשיב: עו"ד מיטל יצחקי

החלטה

1.זוהי בקשת המדינה להארכת מעצר המשיב בתשעים יום, לצורך סיום משפטו.

2.ביום 1.3.05 הוגש כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו ביצוע עבירות איומים, תקיפת בת זוג, וחבלה בכוונה מחמירה ביחס לבת-זוגו. על פי כתב האישום, מזה שנים רבות נהג המשיב להכות את אשתו ולאיים עליה, ומדי פעם נעל אותה בביתה ומנע את יציאתה, וכל אלה על רקע קנאתו אליה. ביום 20.2.05 בעת שבני הזוג שהו בביתם, נכנס המשיב לחדר בו שהתה בת-זוגו כשבידיו סכין מטבח ודקר אותה 11 דקירות בכל חלקי גופה, כאשר חלק מהדקירות עמוקות, ובהן דקירות באיזורי החזה, הגב העליון, והירך. כתוצאה מהדקירות, התמוטטה האשה, איבדה דם רב, ואושפזה בבית חולים.

3.מאז הקראת כתב האישום ב-14.3.05, נוהלו הליכים שונים הקשורים בבירור מצבו הנפשי של המשיב, הוגשה חוות דעת, ולאחריה חוות דעת משלימה, ונדרשו חקירות של המומחה בתחום הפסיכיאטריה. ביום 6.7.05 ניתן צו הסתכלות בתנאי אשפוז בעניינו של המשיב והוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי. מציאות זו הצריכה מספר דיונים אשר חלקם לא התקיימו במועדם ונדחו. ביום 19.12.05 הודה המשיב במיוחס לו בכתב האישום והורשע. נתבקש תסקיר מבחן בעניינו והדיון לעונש נקבע ליום 1.2.06. על רקע נסיבות אלה, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב כדי לאפשר את סיום המשפט בעודו בתנאי מעצר.

4.בנסיבות הענין, יש להיענות לבקשת המדינה. התמשכות המשפט היתה בלתי נמנעת נוכח הצורך לברר את מצבו הנפשי של המשיב, והדבר הצריך זמן לצורך מיצוי הבדיקות המקצועיות שנדרשו לצורך כך. מנגד, המשפט עומד בפני סיום לאחר שהמשיב הודה בעבירות המיוחסות לו ועניינו ממתין לגזירת הדין במועד קרוב.

נוכח מכלול נסיבות אלה, יש לקבל את בקשת המדינה ולהאריך את המעצר כמבוקש ב-90 ימים מיום 14.1.06 או עד למתן גזר דין בערכאה הדיונית, לפי המוקדם.

ניתנה

היום, י"ח בטבת תשס"ו (18.1.06).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1התמשכות ההליך עקב הצורך לברר מצבו הנפשי של המשיב אינה בלתי סבירה, ויש להיענות לבקשת המדינה להארכת המעצר כשהמשפט עומד בפני סיום.