פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
2239/98
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר
:
נפתלי אללישווילי
נגד
המשיב
ה:
פרקליטות המדינה
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 29.3.98 בתיק
ב"ש
424/98 שניתנה על-ידי כבוד
השופט
א' בייזר
בשם
העורר: עו"ד זהר ברזילי
בשם
המשיבה: עו"ד אורי כרמל
החלטה
בערר זה אין כל ממש ועל-כן גם לא ביקשתי תשובה.
העורר, המואשם בשוד מזויין בבית-המשפט המחוזי, נעצר עד תום הליכי המשפט כנגדו.
לפי כתב-האישום, העורר שדד אישה קשישה באיומי סכין לרוצחה אם לא תיתן לו את תכשיטיה ואף הצליח לגנוב מהמגירות שבביתה את התכשיטים.
האישום מבוסס בעיקרו על תביעות אצבעות של העורר על המגירות שבהן הוחזקו התכשיטים.
בנסיבות אלו, טענות אליבי למיניהן הן חסרות משקל כנגד ראיה אובייקטיבית חזקה זו. ישנו אף למעלה מסיכוי סביר להרשעה.
לא ניתן גם לקבוע חלופת מעצר, הן בשל חומרת העבירה המקימה חזקת מסוכנות שלא נסתרה על-ידי העורר, והן בשל עברו הפלילי החמור של העורר - לחובתו הרשעות, בין היתר, גם בעבירות שוד מזויין. לאחרונה - בחודש דצמבר 1997 - סיים העורר לרצות עונש מאסר ושוחרר ברשיון.
הערר נדחה.
ניתנה היום, טז' בניסן תשנ"ח (12.4.98).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98022390.
L03