בש"פ 2253-23 בש"פ 2253-23

הערר שלפניי מתייחס להחלטה של בית המשפט קמא שלא להורות על קבלת תסקיר נוסף של שירות המבחן בעניינו של העורר. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שבתיק, אני סבורה שדין הערר להידחות.

כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, העורר עצמו מסר לשירות המבחן פרטים רבים אודות מצבו הנפשי והם נלקחו בחשבון על ידי שירות המבחן במתן חוות דעתו. לאור מכלול החומר שהוצג בפניו, קבע שירות המבחן כי לא בשלה העת להעביר את העורר לטיפול, וכן הוא העריך כי קיים סיכון להישנות התנהגות מינית פוגענית כלפי קטינות על ידי העורר. בנסיבות אלה, אינני סבורה כי יש טעם בשלב זה בהפניית העורר לתסקיר נוסף של שירות המבחן.

יחד עם זאת, מובן כי ייתכן שבחלוף זמן נוסף ישתנו הנסיבות באופן שיאפשר לעורר לפנות פעם נוספת לבית משפט קמא ולעתור להחלטה נוספת בעניינו. ייתכן שבמועד כזה יהיה בית המשפט קמא סבור שיש טעם בקבלת תסקיר נוסף ועדכני של שירות המבחן; ואם ימצא לנכון – יפנה אם כן בית המשפט את העורר לקבלת תסקיר כזה.

בכפוף לאמור לעיל, הערר נדחה.

בשולי ההחלטה אציין כי בית המשפט קמא יתייחס, כמובן, בהחלטה עתידית, ככל שתהיה כזו, למכלול הנסיבות, ובכלל זה למצבה העדכני של המתלוננת במועד בו תינתן החלטה כאמור.