בש"פ 2256/18 פאדי אלהוזייל נ. מדינת ישראל

מונחת בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"י 33893-03-18), לפיה התקבל ערר המשיבה והמבקש נעצר לצורכי חקירה עד לתאריך 19.3.2018.

המבקש נעצר בחשד לביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון לגרום למות אדם, פציעה או חבלה זדונית שלא כדין, פציעה על ידי שניים או יותר והחזקת סכין שלא למטרה כשרה.

כדי להצדיק קבלת בקשת רשות ערר בגלגול שלישי לא די בכך כי ערכאות קמא הגיעו לתוצאות שונות. נדרשת סוגיה עקרונית או הצבעה על טעות בולטת שנפלה, שהביאה למעצרו או לשחרורו של חשוד. בעניינינו, עולה כי ישנה הסכמה בין שתי הערכאות לפיה ראיות המשטרה עוברות את הרף הנדרש, אם כי בעוצמה שאינה חזקה או אפילו בינונית. עם זאת, המסקנה הראייתית מקנה את הסמכות לבית המשפט להורות על מעצר החשוד. מעיון בחומר עולה כי הנבדל בין הערכאות קמא הוא כי בית המשפט השלום שם דגש על מסוכנות, ואילו בית המשפט המחוזי התייחס לעילות מעצר נוספות, שבוודאי בנמצא בשלב זה של החקירה. ויש משקל לכך כי על פני הדברים, בוצע מעשה חמור כלפי הנפגע.

המסקנה היא כי העניין אינו מוביל למתן רשות ערר. נכון לציין כי חזקה על המשטרה שתתייחס להערת הסנגור בדבר בדיקת סרטוני מצלמות האבטחה במקום עבודתו של המבקש. עוד יצוין כי לא אסתיר שעל פני הדברים יתכן והיה ניתן בנסיבות העניין להורות על מעצרו של המבקש עד ליום ראשון, ולא עד ליום שני. כמובן שהבדל כזה תלוי בהפעלת שיקול דעת נקודתי במקרה, כפי שנהג בית המשפט המחוזי. על רקע התמונה המלאה אין באמור כדי לדרוש בחינה לגופה בערעור שלישי.

הערר נדחה.