בש"פ 2259/02 יוסי בן שבת נ. מדינת ישראל

העוררים עומדים לדין לפני בית-המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות של קשירת קשר לפשע וניסיון לשוד מזויין בחבורה. כדברו של כתב האישום, קשרו העוררים קשר עם שניים אחרים, אחד מהם יעיש יפרח ואחד עלום-שם, לבצע שוד מזויין בחבורה של עובד דואר המוביל בריכבו שקים ובהם כסף. ארבעת הקושרים הצטיידו באקדח, בכובע גרב ובכפפות והכינו עצמם למבצע. שני האחרים ניגשו לרכב של עובד הדואר למטרת השוד ושני העוררים המתינו בסמוך. מעשה השוד נכשל הואיל ועובד הדואר הבחין בשודדים ונמלט מן המקום.

עם הגשת כתב האישום הורה בית-המשפט קמא על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים, ועל החלטה זו הערר שלפניי.

אין חולקים, למעשה, על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה ועל קיומה של עילת מעצר. טענתו העיקרית של עו"ד בן יהודה אינה אלא זו, שראויים הם העוררים לחלופת מעצר, ולו מטעם זה שיעיש יפרח, השלישי מחבורת הארבעה, שוחרר ממעצר לביתו. טענת העוררים היא איפוא טענת הפליה, והשאלה הנשאלת היא אם אכן דינם של העוררים הוא כדינו של אותו שלישי, שאם שוחרר ממעצר ראויים אף הם לשחרור ממעצר.

דומה שאת טענת ההפליה יש לבדוק בדרך הבאה. ראשית לכל, אין ספק כי העבירה שהעוררים עומדים עליה לדין עבירה חמורה היא ביותר. אדם המנסה לבצע שוד בחבורה ואקדח בידי החבורה, אדם מסוכן הוא עד למאד לרבים וליחיד. מסוכנותו של אדם כזה מתבקשת מעצם המעשה, וחלופת מעצר, על דרך העיקרון, לא תסכון. השאלה הינה איפוא אם שחרורו של יעיש יפרח ממעצר ראוי שיאצול על עניינם של העוררים אף הוא.

בחנתי את טענת ההפליה ולא מצאתי בה ממש. אותו יעיש יפרח עברו נקי לחלוטין, בעוד אשר שני העוררים, כל אחד מהם לעצמו, גוררים אחריהם רשימה מכובדת של הרשעות קודמות, הרשעות בנושאי רכוש ואלימות. עברם של העוררים הוא כה כבד ביחס לעברו של יעיש יפרח, עד שנתקשה לראות הפליה בשחרורו של יעיש יפרח ממעצר ובאי-שחרורם של העוררים.

אכן, בשים לב למסוכנות הנשקפת מן העוררים ולעברם הפלילי אין זכאים הם לחלופת מעצר, וטענת ההפליה אינה טענה. שנית, גם אם אמרנו שיעיש יפרח שוחרר ממעצר שלא כדין - ולא אמרנו כן - אינני רואה טעם טוב לחזור על אותה טעות גם בעניינם של העוררים.

דבר אחרון: בית-משפט קמא סירב לשחרר את העוררים לחלופת מעצר בקרב משפחתם באומרו כי "אדם אשר לכאורה הפר בצורה כה בוטה את נורמות החברה, לא יטה לקבל מרותו של קרוב משפחה". אמירה זו עשויה להשמיע כי לגבי אנשים כעוררים רק חלופת מעצר בקרב מי שאינו בן משפחתם עשויה להתקבל כחלופה ראויה. אינני בטוח כי שופט בית-משפט קמא התכוון לדברים שאמרתי זה עתה, ובכל מקרה ראוי להסתייג מפירוש זה באורח ברור וחד-משמעי. אם ראוי הוא פלוני לחלופת מעצר, אפשר שחלופת מעצר בביתו של בן משפחה אחד תהא חלופה ראויה וחלופת מעצר בביתו של בן משפחה אחר לא תהא חלופה ראויה. ואולם אין לשלול מכל-וכל חלופת מעצר בביתו של בן משפחה.

הערר נדחה.

היום, ה' בניסן תשס"ב (18.3.02).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02022590. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il