פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון בירושלים
בש"פ 2266/01
בפני: כבוד השופטת ט'
שטרסברג-כהן
עורר: עבאס מאהר תאופיק
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
ערר על החלטת בית
המשפט המחוזי בנצרת
מיום 15.3.01
בב"ש 1459/01 שניתן על ידי
כבוד השופטת ג'
דה-ליאו לוי
תאריך הישיבה: ג' בניסן התשס"א
(27.3.01)
בשם העורר: עו"ד מ' פוקרא
בשם המשיבה: עו"ד י' ליבלין
ה ח ל ט ה
העורר עומד לדין בעבירות של ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות בנשק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים, תגרה ויריות באיזור מגורים.
העורר נעצר ב28.2.01- עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגדו להוכחת אשמתו.
הסניגור מיקד טענותיו בהעדר ראיות לכאורה וטען כי העורר לא נכח במקום בעת האירועים שבכתב האישום.
טענות הסניגור נטענו באריכות בכתב ובעל-פה. שקלתי את טענות שני הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת העורר. הראיות באות מפי עדים שונים שמסרו בהודעותיהם פרטים הנוגעים לזהותו של העורר כמי שביצע את העבירות המיוחסות לו. שאלת המהימנות תידון במשפט עצמו.
העורר נתפס לאחר מרדף מסוכן ונמצא באחד מבתי הכפר. העדר סימני ירי על בגדיו שנבדקו, אינם פוגעים במסכת הראיות הקיימת גם ללא סימנים אלו. העדרם יכול להיות מוסבר, למשל, כאשר קיימת עדות, שהעורר החליף בגדים, כבענייננו.
שקלתי חלופת מעצר, שיקול שחובה לשוקלו בכל מקרה, והגעתי למסקנה שאין מקום לכך. מסוכנות העורר גלומה במעשים נשוא האשמות המיוחסות לו, במסוכנותו ובהתנהגותו הרצחנית והאלימה, בין היתר כנגד איש חוק.
בטענה בדבר הפלייתו לרעה ביחס לאחיו ששוחרר בתנאים, אין ממש. בית המשפט המחוזי הבהיר ונימק שחרור זה ואין להוסיף דברים על כך. בנוסף יש לציין את הרשעותיו הקודמות של העורר בעבירות אלימות.
בכל אלה יש כדי להביא לדחיית הערר והוא נדחה בזאת.
ניתנה היום, ג' בניסן התשס"א (27.3.01).
ש
ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי