בש"פ 2273/09 פלוני נ. מדינת ישראל - פרקליטות ירושלים

1.

בפתח הדיון שנקבע לערר זה נמסר לי שהעורר איננו נמצא באולם, וגם אתמול לא התייצב למשפטו, אף על פי שהוא משוחרר בערובה. לכאורה, אי התייצבותו אתמול הייתה בניגוד לכללי שחרורו בערובה, ואי התייצבותו היום לדיון בערר איננה מאפשרת לי לקיים את הדיון בעררו נוכח הוראת סעיף 126 ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 . סנגורו מוסיף כי הוא איננו יודע את הנסיבות לאי התייצבותו.

2.

נוכח האמור בס"ק 1 שלעיל ולמרות שסנגורו ביקש שאשקול דחיית הדיון בערר, אני נענה, בנסיבות העניין, לבקשת המשיבה ומוחק את הערר. עם זאת, לעורר שמורה הזכות להגיש ערר חדש, ואולם כבר עתה אני מציין כי היה ויעשה הדבר, יש לעשות הבחנות ראויות יותר בין חלקים שונים של הערר שנטענו, שכן בערר שהוגש בפני יש עירוב לא נכון בין נושאים שונים שחלקם הוכרעו וחלקם אינם עניין לערר, כפי שהוגש. היה ויוחלט על חידוש הערר – והדבר הוא גם פועל יוצא של נסיבות אי ההתייצבות, שכרגע אינני יודע אותם – כי אז ב"כ המלומד של העורר ישקול מה לכלול בערר שכזה ומה להשמיט הימנו.

3.

באשר לבקשת המדינה, להטיל הוצאות על העורר, וזאת נוכח העובדה שהמדינה נזקקה לקראת הדיון של היום להכנה רבה ביותר (תוך עיון בעשרות קלסרים), הן באמצעות הגורמים הביטחוניים, והן באמצעות פרקליטות המדינה וכך נדרשתי גם אני לשעות רבות כדי להתכונן לתיק – החלטתי על אף הכל שלא להטיל הוצאות כאמור (אם כי אדגיש שכלל הנסיבות ימצאו ברקע הדברים, היה ויחודש הערר).