פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 2279/22
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית
המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רובין) במ"ת 1310-12-21 מיום 21.3.2022
תאריך הישיבה:
ט'
בניסן התשפ"ב (10.4.2022)
בשם העורר:
עו"ד חיים הדיה
בשם המשיבה:
עו"ד איתי שהם
החלטה
שירות המבחן העריך כי רמת הסיכון הנשקפת מהעורר להישנות התנהגות פוגענית גבוהה, ועל כן חלופת מעצר ביתית לא תוכל לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. כמו כן, קיים חשש משיבוש הליכי משפט. כך גם התרשם שירות המבחן בתסקירו המשלים כי מעצר בפיקוח אלקטרוני לא יאיין את המסוכנות. בנוסף על האמור, כתב האישום מגלה כי לעורר דפוסים מרמתיים – כפי שגם התרשם שירות המבחן. לא מצאתי חסר בתסקיר שירות המבחן, שכן המלצתו השלילית נעוצה, בין היתר, בהערכת הסיכון הנשקפת מהעורר. לפיכך טענת העורר שהתסקיר נעדר נימוק אינה מדויקת. מה גם שמאז שניתן תסקיר המעצר הראשון התווספו כ-20 אישומים נוספים לכתב האישום.
במצב שכזה לא נראה כי נפלה טעות בידי בית המשפט המחוזי שראה לנכון לשלול את המרת המעצר המלא במעצר בפיקוח אלקטרוני. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, מצבו הרפואי של העורר יקבל מענה הולם בתוך כותלי בית המעצר.
בנסיבות אלה הערר נדחה.
ניתנה
היום, ט' בניסן התשפ"ב (10.4.2022).
ש ו פ ט