פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 228/08
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
גבריאל ברבי
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף
62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996
תאריך הישיבה:
י' בשבט
התשס"ח (17.01.08)
בשם המבקשת:
עו"ד תמר
פרוש
בשם המשיב :
עו"ד עופר
בן נתן
החלטה
1.המדינה מבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים לצורך ניהול משפטו.
2.למשיב מיוחסות עבירות של תקיפה, התפרצות למקום מגורים בכונה לבצע גניבה, וגניבה. למשיב עבר פלילי עשיר, ובו עשרות הרשעות ועונשי מאסר רבים. העבירות נשוא הליך זה בוצעו כשכנגד המשיב היה תלוי מאסר על תנאי. לטענת המדינה, מעמדו היה אסיר ברשיון בעת בצוע המעשים הפליליים.
3.המדינה מסבירה את התמשכות זמן המשפט בדחיות רבות מטעם ההגנה ובהמתנה לתוצאות הליך המעצר, אשר במסגרתו נעשו נסיונות לשלב את המשיב בהליך גמילה, אשר הופסקו כאשר ניסה להבריח סמים לכלא. כאשר נעצר המשיב עד תום ההליכים, התנהל משפט זוטא במסגרת ההליך העיקרי. ביום 23.12.07 דחה בית המשפט את טענת הזוטא, והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 14.1.08. לדברי ב"כ המדינה, במועד ההוכחות האמור, העידה שוטרת והמתלונן אמור היה להעיד, אך לא התייצב. נקבע מועד נוסף להוכחות ליום 23.1.08 והתביעה הודיעה כי אם המתלונן לא יתייצב, ולא יאותר, היא תשקול להכריז "אלה עדי". לדברי ב"כ המדינה, סביר להניח כי באותה ישיבה תסתיים פרשת ההגנה. המדינה הדגישה את מסוכנותו של המשיב לציבור על רקע עברו הפלילי הכבד, התמכרותו לסמים, והעובדה כי בעבר ברח ממעצר. בנסיבות אלה לטענתה, שחרורו בתנאי חלופה אינו סביר ואינו ראוי.
4.ההגנה חולקת על כך שהעבירות בוצעו בידי המשיב בעת שהיה במעמד של אסיר ברשיון. לטענתה, התמשכות המשפט צריכה להיזקף, ראשית, לזמן הרב שחלף עד להקראה, לאיטיות ההליכים, ואי ניצול מירבי של מועדי ההוכחות.
5.דין הבקשה להארכת המעצר להתקבל. המדינה הבהירה את הגורמים העיקריים למשך הזמן שחלף בלא שהמשפט הסתיים, אשר בחלקם קשורים בבקשות דחיה של ההגנה, בנסיונות טיפוליים במשיב, ובישיבות בית המשפט שהוקדשו לטענות הזוטא. גם אם ההגנה סבורה שניתן היה למצות ביתר יעילות את מועדי ההוכחות, על רקע העומס המוטל על הערכאה הדיונית, ולאור הטעמים שהובאו בידי המדינה אין מדובר בניהול בלתי יעיל של המשפט. כמו כן על פי ההערכה, המשפט לא יארך עוד זמן רב, וסיומו נראה באופק.
מנגד, מסוכנותו של המשיב גלויה וברורה על פניה. עברו הפלילי, הכולל 47 הרשעות, ועונשי מאסר בפועל רבים שריצה בנוסף להיותו מכור לסמים, מצביעים בבירור על הקושי בשחרורו בחלופת מעצר. מועדותו לחיים עברייניים יוצרת הסתברות גבוהה כי אם ישוחרר הוא עתיד לחזור לסורו.
על רקע כל אלה, לבקשת המדינה אני מאריכה את מעצר המשיב לתשעים יום מיום 20.1.08, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.
ניתנה
היום, ט"ז בשבט תשס"ח (23.1.08).
ש ו פ ט ת