בש"פ 2292/03 אלון יצחקוב נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט גורפינקל) לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.העורר מואשם ביחד עם אחרים בסחר בסם מסוכן וכן בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. על פי כתב האישום, מיוחס לעורר כי הגיע ביחד עם נאשם 2 ברכב מסוג סקודה לאיזור מסוים בחולות ראשון לציון שם החזיק נאשם 1 בסמים. נאשם 1 העביר לעורר ושותפו סמים מסוג קאנבוס במשקל של 30.42 ק"ג, והשניים העמיסו את הסם על הרכב ונסעו.

3.בית המשפט המחוזי הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים לאחר שמצא כי קימות ראיות לכאורה למעורבותו בעבירות וכי אופיין של העבירות והמסוכנות העולה מהן אינן מאפשרות שחרורו בחלופת מעצר.

4.בערר לפני, טוען העורר כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי יש לעוצרו וזאת על שום פגמים מהותיים בחומר הראיות השוללים בסיס להרשעתו בעבירות המיוחסות לו. העורר נעצר על ידי המשטרה כשהוא יושב ברכב הסקודה ליד נאשם 2 וברכב נתפסו הסמים, אולם טענתו היא כי הוא נסע ברכב כטרמפיסט ולא ידע דבר אודות סמים. נאשם 2 תומך בגרסה זו בעדותו וטוען שהסמים שלו וכי לעורר אין קשר אליהם.

5.לא מצאתי בטיעונו של העורר כדי לקעקע את קביעות בית משפט קמא ביחס לקיום ראיות לכאורה בדבר מעורבותו בעבירות הסמים.

דו"ח תצפית של הצוער עופר גוליצקי מצביע על כך כי הבחין ברכב הב.מ.וו של נאשם 1 במקום ביצוע העבירות ולאחר מכן ראה רכב זה נוסע בצמוד לרכב הסקודה בו ישבו העורר ונאשם 2. התצפיתן רמי גלעד קבל את הדיווח מגוליצקי לגבי רכב הסקודה, עצר את הרכב וזיהה את העורר ונאשם 2 בתוכו ומצא ברכב את הסמים.

דו"ח התצפיתן מזרחי ממועד הארוע מציין כי ב- 19:26 ראה רכב ב.מ.וו מגיע לנקודת הורדת השקים ומיד לאחר מכן הגיע רכב הסקודה ומתוכו יצאו נהג ונוסע והעמיסו את השקים אל תוך רכב הסקודה בעזרתו של נהג הב.מ.וו, ועזבו את המקום. יום לאחר כתיבת הדו"ח נרשם זכרון דברים ובו כתב מזרחי כי הוסבר לו על ידי הממונה עליו כי טעה בניסוח הדו"ח לגבי כמות האנשים שהעמיסו את השקים לתוך רכב הסקודה ולכן הוא ביצע תיקון בגוף הדו"ח המקורי ורשם: "במקום "יצא" אז רשמתי "יצאו" ובמקום "העמיס" אז רשמתי "העמיסו"." הסניגור טען כי תיקון זה בגוף הדו"ח מרוקן את ערכו הראייתי, ומצביע על כך שהתצפיתן מזרחי לא ראה בזמן אמת את העורר מעמיס שקים, ורק אחר כך, במחשבה מאוחרת, תיקן את הדו"ח על מנת שתיווסף ראייה שקודם לכן לא נמצאה.

6.עיינתי בדו"חות התצפית של מזרחי במקורם ונראה לי כי אין בתיקון שנעשה כדי לערער באופן מהותי את בסיסו הלכאורי של חומר הראיות שעל יסודו נעצר העורר. נכון הוא כי רושם דו"ח משטרתי אינו אמור, בדרך כלל, לשנות את נוסחו על גביו. אם מבקש הוא לשנות או להבהיר דבר מה שנכתב, עליו לרשום דו"ח מפורט נפרד ולהסביר את פשר הצורך בתיקון ואת מהותו. יחד עם זאת, מקריאת הדו"ח המקורי עולה בבירור כי בתחילה נרשמו המילים "מתוך הרכב יצא נהג ונוסע והעמיס את השקים" ופירושו כי ראה את העורר והנאשם 2 יוצאים מהאוטו ולאחר בחינת ניסוח הדו"ח מצא כי לא דייק ותיקן אותו לשונית כדי להבהיר כי השניים ולא אחד העמיסו את שקי הסם. תיקון מאוחר זה נושא, על פניו, אופי טכני ולא מהותי, ויש להניח כי יוסבר ויבחן בחקירתו הנגדית של התצפיתן מזרחי במשפט. מכל מקום, נכון לשלב זה של הדברים אין בו, לכאורה, משום שינוי מהותי אלא תקון והבהרה של נוסח, וממילא אין הדבר פוגע בתשתית הראיות לכאורה כנגד העורר הבנוייה על עדות התצפיתן מזרחי כעד מרכזי. יתר על כן, אף שהעורר טען שאינו מכיר את נאשם 1, אותרו שיחות טלפון בפלאפון השיך לנאשם 1 עם העורר ונאשם 2, ואיכון מכשיר הפלאפון מצביע שהשיחות נוהלו מהאיזור בו בוצעה העיסקה. לכל אלה יש לצרף את הודאת נאשם 2 כי הסמים שלו, ואת עצם עובדת המצאות העורר ברכב בעת שנתפסו בו הסמים דבר היוצר, כשלעצמו, חזקה עובדתית בדבר מעורבותו בעבירות הסם.

7.לאור האמור, קימות ראיות לכאורה בעניינו של העורר. מסוכנותו נוכח אופיין החמור של עבירות הסמים המיוחסות לו עולה על פני הדברים. לעורר גם עבר פלילי בעבירות אלימות, רכוש וסמים. בנסיבות אלה אין מקום לשחררו בחלופת מעצר.

אני דוחה, אפוא, את הערר.