בש"פ 2304/02 מדינת ישראל נ. רובין אבי

המשיב עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשישה אישומים של סחר בנשק שלא-כדין. עם הגשת כתב-האישום ביקשה המדינה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים אך בית-משפט קמא החליט לשחררו ממעצר. על החלטה זו עוררת המדינה, ובקשתה היא כי אורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

המשיב הוא בעל מטווח בעיר נתניה, וכדברו של כתב-האישום סחר שלא-כדין בנשק על דרך זה שבשנים 1999, 2000 ו- 2001 מכר לאחד בשם מוחמד אבו-ראס אבזרי נשק שונים, בהם מתפסים וידיות אחיזה אחורית לרובים, מחסניות לתת-מקלע עוזי, ידיות נשיאה לרובה ומכלול לרובה וקפיץ לאקדח. כן מכר המשיב לאחד בשם איוב פאדילה, כך דברו של כתב-האישום, נוקרים, קפיצים ומחסניות.

בית-משפט קמא מצא כי נאספו אל תיק המשטרה ראיות-לכאורה להוכחת האשמה וזאת בהודעותיהם של אבו-ראס ושל פאדילה. אכן, אלו הן העדויות היחידות המפלילות את המשיב במישרין, ואולם לא נוכל להתעלם מחיזוקים שיש לאותן ראיות. כך, למשל, בשיחות הפלאפון הרבות שהיו בין המשיב לבין אבו-ראס. בא-כוח המשיב תקף לפניי בשצף-קצף את קביעתו של בית-משפט קמא על דבר קיומן של ראיות-לכאורה להפללתו של המשיב, אך לא מצאתי כי יש בטיעוניו כדי לקעקע אותה תשתית-ראיה כפי שקבע בית-משפט קמא.

השאלה העיקרית שהונחה לפתחי היא, אם ראוי הוא המשיב לחלופת-מעצר, וטענת המדינה היא כי אין הוא ראוי לחלופת-מעצר. בעניין זה הסבה המדינה את תשומת-לבי להחלטות קודמות שניתנו, ואשר לפיהן סוחרים בנשק כמשיב אנשים מסוכנים הם לציבור אשר-על-כן ראויים הם כי ישבו במעצר עד תום ההליכים. אכן כן הוא. רובים, אקדחים ושאר כלי-יריה להרג ולפציעה נועדו, והסוחר בכלים אלה יודע כי מוכר הוא כלי-מוות לזולת. אדם העושה כך שלא-כדין מסוכנותו נדרשת מתוך מעשהו, מסוכנות לזולת ולציבור. אם כך על דרך-הכלל, לא כל שכן בימינו, שנשק זולג לאויבינו וסופו שהוא הורג בנו. אדם העושה כזאת מאבד את האמון שאפשר ראוי היה ליתן בו וממילא אין הוא ראוי כי יזכה לחלופת-מעצר.

בהקשר זה ביקשתי להוסיף ולהעיר הערת-אגב. ראינו לעיל כי המשיב סחר באבזרי נשק שונים - לא בכלי-נשק שלמים - ועל-כך מצאנו את בית-משפט קמא אומר דברים אלה:

אין ספק שעבירות בנשק מחייבות בדרך-כלל מעצר שכן מסוכנותו לציבור, בעיקר בימים אלה, גלויה ובולטת על-פיה. עם זאת, יש לזכור שכאן גם על-פי הראיות לכאורה, לא מכר המשיב נשק שבכוחו להמית אדם אלא אביזרים שנכון שהם משמשים כדי ליצור נשק שלם, אולם הם, כשלעצמם, אינם גורמים לכל סיכון שהוא.

הבאתי את דבריו של בית-משפט קמא אך מטעם זה שברצוני להסתייג מהם, ובכל תוקף. מכלולי נשק, מחסניות ועוד אבזרים כיוצא באלה המשמשים בנשק, חלקים בלתי נפרדים הם בתפקודו של נשק, ונשק - על-פי עצם טיבו, ומלידה - נועד להרוג ולפצוע. כל אותם חלקים בנשק שהמשיב סחר בהם נועדו להחליף חלקים מקולקלים בנשק או לעזור לתפעולו של הנשק כנדרש, מבחינה זו לא מצאתי הבדל של ממש - לענייננו - בין נשק שלם לבין חלקי חילוף ואבזרי נשק אחרים.

אחזור לענייננו. השאלה העיקרית הנשאלת היא אם ראוי הוא המשיב לחלופת-מעצר. כפי שאמרנו בדברינו למעלה, הסוחר בנשק שלא כדין - בייחוד בימינו אלה - אדם מסוכן הוא לזולת ולציבור, וראוי הוא כי ייעצר עד תום ההליכים במשפטו. ואולם אין צורך לשוב ולעמוד על כך שלכל כלל יש יוצאים, והשאלה הנשאלת היא אם ענייננו הוא אחד מאותם יוצאים.

עיינתי בהמלצות שבא-כוח המשיב נתן בידי - המלצות רבות מספור - וניתנת אמת להיאמר כי המלצות אלו אינן מתיישבות עם האישום שהמשיב עומד לדין בגינו. המלצות אלו, למותר לומר, אין בהן כדי להעלות ולהוריד לעניין תשתית הראיות להוכחת אשמתו של המשיב, ואולם יש-ויש בהן כדי להשפיע לעניינה של חלופת-מעצר. בהקשר זה שאלתי את בא-כוח המדינה מה חשש הוא אם ישוחרר המשיב ממעצר ולשאלתי קיבלתי תשובות הרבה. תשובות קיבלתי, תשובה מספקת לא קיבלתי. אכן, לא נמצא לי כי נתקיים בענייננו חשש שהמשיב ימשיך ויעסוק בסחר בנשק שלא-כדין, ולא שמענו דבר באשר לשיבוש הליכי משפט. המשיב הוא ללא עבר פלילי, ובנסיבות אלו כולן - ובלא שאומר דבר וחצי-דבר על סיכויי האישום לגופו - לא מצאתי הצדק להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא לשחרר את המשיב ממעצר.

אני מחליט לדחות את הערר. המשיב שוהה עתה ב"מעצר-ביניים" עד להחלטה בערר, ועל-כן אני מורה לשחררו ממעצר לאלתר בתנאים כפי שקבע השופט גורפינקל בהחלטתו מיום 13 במארס 2002.

היום, ב' בניסן תשס"ב (15.3.02).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02023040. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il