בש"פ 2330/18 פלוני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההלכים.

1.

בתמצית שבתמצית, העורר ואחיו התנפלו באופן מתוכנן ויזום על המתלונן והעורר דקר את המתלונן

בצווארו באמצעות חפץ חד.

בעת ביצוע המעשה העורר היה אמנם קטין, אך על סף הבגירות.

אין זו הסתבכותו הראשונה של העורר בפלילים והוא מוכר לשירות המבחן לנוער, כעולה מתסקיר שירות המבחן וכעולה מהרישום הפלילי שבפני. אלא שבמהלך השנים העורר לא הפנים את לקחו וכך הסתבך בעבירה חמורה זו.

2.

מתסקיר שרות המבחן נמצאתי למד, כי להערכת שרות המבחן אין לעורר בשלב זה מוטיבציה לעבור תהליך טיפולי במסגרת חוץ ביתית. התסקיר עצמו, פורס תמונה רחבה יותר של הדברים, ועל אף ההמלצה בשורה התחתונה, הרי שמהתסקיר לא עולה תמונה מלהיבה, בלשון המעטה, בעניינו של העורר.

העורר הלין על כך שאחיו שוחרר לחלופת מעצר, אך חלקו של אחיו הצעיר ממנו, קטן יותר.

3.

בנסיבות אלה, המעשה והעושה מעידים על מסוכנות, כך שעילת המעצר ונסיבותיה, מצדיקות כי העורר יישאר במעצר עד תום ההליכים, מה עוד שהתיק קבוע לשמיעת ראיות בחודשים מאי-יוני 2018.

בשולי הדברים, אציין כי בית משפט קמא לא סגר את הדלת לחלוטין בפני העורר, אך בהינתן שהמעשה בוצע בחיפה והמתלונן מתגורר בחיפה, קשה להלום מעצר באיזוק אלקטרוני או חלופת מעצר הדוקה אחרת בעיר חיפה.

סוף דבר, הערר נדחה.