בש"פ 2344/20 יבגני שוייחט נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות נשק ועבירות נלוות. בתמצית ייאמר כי המשיב בעת הרלוונטית היה בעלים משותף של מטווח ובית מסחר למכירת תחמושת במטולה. תוך ניצול עובדה זו, בתחכום ובעורמה, סיפק שלא כדין לאחד בשם הייתם זועבי, ב-58 הזדמנויות שונות בין התאריכים 6.1.2019 - 5.2.2020, 264,850 כדורי תחמושת תמורת 397,275 ש"ח. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה נגד העורר בקשה למעצרו עד תום ההליכים. העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, וממילא גם לקיומה של עילת מעצר. בית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 30.3.2020 שהיא נושא הערר (מ"ת 44913-03-20; השופט

ג' צפריר ), קבע כי לנוכח חומרת העבירות המיוחסות לעורר, המסוכנות העולה ממנו והיעדר האמון, לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה; ומשכך הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. על כך הערר.

אין להקל ראש בעבירות המיוחסות לעורר, וחומרה יתרה נודעת להן בהיות העורר סוהר ביטחון בשירות בתי הסוהר מזה שנים, הגם שיצוין כי העבירות לא בוצעו מתוקף תפקידו. עם זאת מצא בית המשפט לשמוע בפניו בישיבה ביום 24.3.2020 ארבעה מפקחים שהוצעו על ידי העורר. אלא שחרף האמור, בהחלטתו של בית המשפט אין כל התייחסות עניינית למפקחים, פרט לציון העובדה שנחקרו לפניו.

למקרא הפרוטוקול שבו נחקרו המפקחים המוצעים, נראה על פניו כי הם ראויים, מבינים את התפקיד המוטל עליהם ונכונים לבצעו. כאמור, בית המשפט המחוזי לא קבע אחרת. סבורתני כי בנסיבות הזמן והמקרה היה מקום לבחון אפשרות מעצרו של העורר באיזוק בבית אמו (אחת המפקחות המוצעות), כאשר בכל עת ישהה עמו אחד מארבעת המפקחים שנשמעו בפני בית המשפט, הכל בכפוף לבחינת היתכנות המעצר בפיקוח אלקטרוני.

הערר מתקבל אפוא, במובן זה שאני מורה על מתן חוות דעת על ידי מינהלת הפיקוח האלקטרוני בתוך שבעה ימים בדבר היתכנות המעצר בבית האם, גב' נלה שויחט, בנוף הגליל, רחוב רותם 18/24. משכך יוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, אשר חוות הדעת תונח לפניו, ובכפוף להיתכנות יורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני בבית האם בתנאים ובערבויות כפי שימצא לנכון.