פסק-דין1 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2371/20 שלמה בן לולו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · דחיית ערעור על החלטת רשם ודחיית בקשה לעיכוב ביצוע מאסר בתקופת נגיף הקורונהבקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת במסגרת בקשה לדחיית ריצוי מאסר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור על החלטת הרשמת, שהוגשה באיחור של שבעה חודשים. נקבע כי לא נפל פגם בהחלטה ואין קשר בין מועד ההגשה להתפרצות הקורונה או לשחרור מבידוד. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה גם היא, והמערער הונחה להתייצב מיד לריצוי עונשו.

העובדות

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור רק לאחר מועד ארוך, בעוד היה עליו להתייצב לריצוי עונשו כבר ביום 25.3.2020 ולא עשה כן. המבקש שוחרר מבידוד ביום 24.3.2020 ובקש דחיית ריצוי העונש מטעמים רפואיים הקשורים למצב הקורונה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נפל פגם בהחלטת הרשמת שמצדיק התערבות בית המשפט העליון?
  2. 2.האם יש לקבל בקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור של שבעה חודשים?

הלכות

  1. 1

    איחור של שבעה חודשים בהגשת בקשת רשות הערעור, ללא קשר למועד התפרצות נגיף הקורונה או למועד השחרור מבידוד, מצדיק דחיית הבקשה.

    ״בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של 7 חודשים, ואין קשר בין מועד הגשתה לבין מועד התפרצות נגיף הקורונה בישראל״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שירות בתי הסוהר מתמודד באופן נאות עם תנאי המאסר במצב הרפואי הקיים, וחזקה עליו כי ימצא פתרון הולם למבקש.

    ״באשר לתנאי המאסר, שירות בתי הסוהר מתמודד בצורה נאותה במצב הרפואי המורכב הקיים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • נגיף הקורונה
  • ריצוי עונש
  • עיכוב ביצוע
  • שירות בתי הסוהר
  • מצב רפואי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

2371/20

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המערער:

שלמה בן לולו

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל

ערעור על החלטת

הרשמת ש' עבדיאן בבש"פ 2311/20 מיום 30.3.2020; ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המערער:

עו"ד רפאל פריג'

פסק-דין

לא נפל פגם בהחלטת הרשמת. בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של 7 חודשים, ואין קשר בין מועד הגשתה לבין מועד התפרצות נגיף הקורונה בישראל, ולא בין המועד שבו שוחרר המבקש מבידוד ביום 24.3.2020.

בנוסף על האמור,

המבקש הגיש את בקשתו

רק ביום 29.3.2020 והיה עליו להתייצב לריצוי עונשו כבר ביום 25.3.2020 והוא לא עשה כן.

באשר לתנאי המאסר, שירות בתי הסוהר מתמודד בצורה נאותה במצב הרפואי המורכב הקיים. בכל מקרה, חזקה על שב"ס כי יימצא פתרון נאות למבקש. מה גם, בית משפט זה לא עיכב את תחילת ריצוי העונש במסגרת החלטתו מיום 24.3.2020 וזאת גם בשים לב למצבו הרפואי של המבקש.

הערעור נדחה אפוא ויחד עמו בקשה לעיכוב ביצוע. על המערער להתייצב באופן מידי לריצוי עונשו.

ניתן

היום, ח' בניסן התש"ף (2.4.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1איחור של שבעה חודשים בהגשת בקשת רשות הערעור, ללא קשר למועד התפרצות נגיף הקורונה או למועד השחרור מבידוד, מצדיק דחיית הבקשה.
  2. 2שירות בתי הסוהר מתמודד באופן נאות עם תנאי המאסר במצב הרפואי הקיים, וחזקה עליו כי ימצא פתרון הולם למבקש.